פרידת אברהם ולוט

פרידת אברהם ולוט או מריבת רועי אברהם ורועי לוט הוא סיפור מקראי מספר בראשית. הסיפור מתאר את היפרדות אברהם מלוט לאחר מריבה בין רועיהם. הריב נפתר בדרכי שלום, ואברהם ויתר על חלק מאדמתו. לאחר הפרידה ה' הבטיח לאברהם את הארץ.

לוט ואברהם נפרדו בעקבות מריבה בין רועיהם. לוט מתואר כאיש עשיר, בדומה לאברהם לאחר עלייתו ממצרים. הכתוב לא מפרט את סיבת המריבה. אברהם הציע להיפרד כדי למנוע המשך עימות, ונתן ללוט לבחור קודם את השטח. לוט בחר בכיכר הירדן, כלומר באזור סדום, והם נפרדו בשלווה.

אחרי הפרידה ה' אמר לאברהם להציץ ולבחון מה הוא וזרעו יקבלו. בבראשית מופיע מסלול שבו אברהם הולך סביב חלקי הארץ. לאחר מכן אברהם התיישב באלוני ממרא בחברון והקים שם מזבח לה'.

בטקסט המסורתי לוט אינו מוצג באור חיובי. אברהם מוצג כיוזם הפתרון ומי שמחזיק בעקרונות מוסריים, ולוט בוחר לשבת דווקא במקום שבו הערכים שונים ממעשיו של אברהם.

רש"י מביא מדרשים (מדרש = פירוש וסיפורים של חז"ל) שאומרים שהמריבה נגעה לטוהר המידות. מדרש מסביר גם מדוע הכתוב מדגיש את סדום, ומציג את בחירת לוט כמחירה בהתנהגות ובערכים.

הרמב"ן קורא את הפרשה על דרך הפשט. הוא מסביר שהמריבה היא סכסוך רגיל על מרעה, רועים שהפריעו אלה לאלה בגלל כמות המקנה. הביטוי "והכנעני והפרזי אז בארץ" מסביר בעיניו דאגת אברהם מפני שבטים נודדים שעלולים לפשוט ולפגוע בעדריו.

חוקרי המקרא שמסוגלים בתאוריית התעודות טוענים שסיפור פרידת אברהם ולוט מורכב משתי תעודות שונות. המקור היהוויסטי (J) משתמש בשם 'יהוה' לתיאור האל. המקור הכהני (P) משתמש בשם 'אלוהים' וסגנונו יבש ומחוקתי. חיבור הטקסט משלב אלמנטים משני המקורות, והחוקרים מסבירים כך כמה סתירות וניסוחים שונים.

פרידת אברהם ולוט הוא סיפור מן המקרא. שני קרובים נפרדו אחרי ריב בין רועיהם.

רועי אברהם ורועי לוט רבו, אז אברהם הציע לפצל את השטח. לוט בחר בכיכר הירדן. לוט הלך לגור ליד סדום. אברהם נשאר בארץ כנען.

אחרי הפרידה ה' אמר לאברהם להסתכל ולראות מה הוא וזרעו יקבלו. אברהם הלך סביב חלקים מן הארץ. אחר כך הוא ישב באלוני ממרא בחברון ובנה שם מזבח לה'.

מדרש (מדרש - הסברים של חכמים) מסביר שלוט בחר במקום שבו הערכים שונים. רש"י (רש"י - פירשן תנ"ך מפורסם) מצטט מדרשים אלה.

הרמב"ן (פרשן אחר) אומר שמדובר בריב פשוט על מרעה. מרעה - מקום שבו רועים מרעים כבשים ובקר.

חוקרים אומרים שהסיפור בנוי משני מקורות שונים שנקראים J ו־P. J משתמש בשם 'יהוה'. P משתמש בשם 'אלוהים'.