פְּרִימוֹ מיקלה לוי (31 ביולי 1919, 11 באפריל 1987) היה סופר וכימאי יהודי-איטלקי. כתב זכרונות, סיפורים ורומנים. מוכר במיוחד בזכות תיאוריו מהשואה, ובעיקר בספרו על שהייתו במחנה אושוויץ, "הזהו אדם?".
לוי נולד בטורינו במשפחה משכילה. אביו, צֶ'זַרֶה, ואמו, אסתר ("רינה"), היו קוראים נלהבים. הייתה לו אחות, אנה מריה, אליה היה קשור מאוד. למד בבית ספר קלאסי בטורינו והצטיין בלימודים. התחיל ללמוד כימיה באוניברסיטה וסיים בהצטיינות, למרות חוקי הגזע הפאשיסטיים שהפלילו אותו כיהודי.
כנער הצטרף לקבוצת סטודנטים יהודים אנטי-פשיסטים שנקראה "בני הספרייה היהודית". הקבוצה פעלה בסתר נגד המשטר ושיתפה פעולה עם תנועת המחתרת "צדק וחירות".
בדצמבר 1943 לוי ונוספים נעצרו בעקבות הלשנה. הוא הוגלה למחנה פוסולי ובהמשך נשלח ברכבת לאושוויץ ב-21 בפברואר 1944. שהה שם כ־11 חודשים. מתוך כ־650 יהודים במשלוח שלו שרדו רק כ־20.
לוי שרד בזכות מספר נסיבות: ידע מעט גרמנית שהשיג מקריאת ספרי כימיה; וקיבל עבודה במעבדת בּוּנַה (Buna) של המחנה, שם ייצרו גומי סינתטי. לקראת שחרור המחנה חלה בשנית ונשאר בבית חולים המחנה. בזמן פינוי המחנה האסירים בריאים הועברו בצעדת מות נוראה. חולים קשים נטשונו, ולוי שרד כשהמחנה שוחרר ב־27 בינואר 1945. חזר לטורינו ב־19 באוקטובר 1945, לאחר מסע ממושך דרך מדינות מזרח אירופה, אותו תיאר בספרו "ההפוגה".
לוי התחיל לכתוב את "הזהו אדם?" כבר בדצמבר 1945. את פרקי הספר השלים בנובמבר 1946. הוצא לאור לראשונה ב־1947 במהדורה קטנה. רק בהוצאה גדולה יותר ב־1958 קיבל הספר תשומת לב רחבה והפך לנקודת ציון ספרותית על השואה. בעקבות כך תורגם לשפות רבות.
"ההפוגה" פורסם ב־1963, ומתאר את מסעו חזרה הביתה. ספרים בולטים נוספים הם "הטבלה המחזורית" (קובץ פרקי חיים הקשורים ליסודות הכימיים), "זמן שאול" ו"מפתח כוכב". על "מפתח כוכב" זכה בפרס סטרגה, פרס ספרותי איטלקי חשוב.
לוי עבד ככימאי תעשייתי בטורינו עד 1977, אז פרש כדי להקדיש זמן לכתיבה. בסוף חייו פרסם גם את "השוקעים והניצולים", בחינה קשה של השואה והמשמעויות שלה.
לוי ראה חובה להזכיר את מה שקרה וניהל מאמץ עד אזור התודעה הציבורית. ביקר ביותר מ־130 בתי ספר ודיבר על החוויה שלו באושוויץ. יצא נגד הכחשת השואה והתנגד לכל ניסיון לשכתב את ההיסטוריה.
ב-11 באפריל 1987 נפל אל מותו מקומת המדרגות בבניין מגוריו. קיימת מחלוקת אם היה זה תאונה או התאבדות. תומכים ברעיון התאבדות מציינים את אופיו העדין והדיכאוני; המתנגדים מזכירים היעדרת מכתב פרידה ושאלות על האופן שבו מת אדם שהיה כימאי.
עבודות מרכזיות: "הזהו אדם?"; "ההפוגה"; "הטבלה המחזורית"; "זמן שאול"; "מפתח כוכב"; "השוקעים והניצולים". ספרי השואה שלו יצאו בעברית בהוצאת עם עובד, וספרי הפרוזה בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
פרימו לוי נולד בטורינו ב-1919. הוא היה כימאי וסופר יהודי-איטלקי. כתב ספרים על השואה והחיים אחרי המלחמה.
גדל במשפחה שאהבה קריאה. יש לו אחות בשם אנה מריה. למד כימיה באוניברסיטה וסיים אותה למרות חוקים אנטי-יהודיים.
בשנת 1943 לוי נעצר עם חברים. ב־21 בפברואר 1944 הועבר למחנה אושוויץ (מחנה ריכוז והשמדה). הוא נשאר שם כמעט שנה. מתוך מאות ושנים עשר שבאו עמו לרכבת, כמעט כולם לא שרדו. לוי חי כי ידע קצת גרמנית ועבד במעבדה של המחנה. המעבדה בייצרה גומי סינתטי (חומר דמוי גומי).
לקראת השחרור חלה לוי ונשאר בבית חולים המחנה. כך לא הובלה אותו לצעדה שגרמה למות רבים. המחנה שוחרר ב־27 בינואר 1945. לוי חזר הביתה ב־19 באוקטובר 1945.
כתב את הספר הכי ידוע שלו "הזהו אדם?" אחרי המלחמה. הספר מתאר את מה שעבר באושוויץ. ספר נוסף חשוב הוא "ההפוגה". בספר "הטבלה המחזורית" כל פרק מקושר ליסוד כימי (יסוד הוא חומר בסיסי בטבע).
לוי דיבר הרבה בבתי ספר כדי להזכיר את השואה. הוא רצה שאנשים לא ישכחו מה קרה.
ב-11 באפריל 1987 לוי נפל ממדרגות הבניין שבו גר. לא ברור אם זה היה תאונה או התאבדות.
כמה מספריו החשובים: "הזהו אדם?", "ההפוגה", "הטבלה המחזורית", "מפתח כוכב".
תגובות גולשים