פרננדו אלונסו

פרננדו אלונסו דיאס נולד ב-29 ביולי 1981 באוביידו שבספרד. הוא נהג מרוצים ספרדי שהתחרה בפורמולה 1 וכעת מקבוצת אסטון מרטין. אלונסו זכה פעמיים באליפות העולם בפורמולה 1 (2005 ו-2006). בין הישגיו הבולטים מחוץ לפורמולה 1 יש ניצחונות במרוץ 24 השעות של לה מאן (2018, 2019), ניצחון ב-24 השעות של דייטונה (2019) ואליפות העולם במרוצי סיבולת של ה-FIA בעונת 2018, 2019.

הוא מדורג עם 32 ניצחונות בפורמולה 1 ו-97 פודיומים (פודיום = סיום במקומות 1, 3). בדצמבר 2017 נכנס להיכל התהילה של הפורמולה 1, ובשנת 2019 נכנס שוב להיכל התהילה כאלוף עולם במרוצי סיבולת, הישג שלא נראה קודם לכן.

אלונסו התחיל בקארטינג (מרוצי קארטינג = מכוניות קטנות למסלולים) כבר בגיל 3. אביו בנה לו מכונית קטנה והיה למנטור שלו. בגיל צעיר זכה באליפויות מקומיות ובאליפות העולם לנוער בקארטינג ב-1996. בשנות הנוער הוא צבר זכיות באליפויות ספרד, איטליה ואירופה וב-1999 עבר לנהוג בסדרות גדולות יותר, כאשר אדריאן קמפוס הפך למנהלו.

ב-2001, בגיל 20, אלונסו התחרה במדי מינארדי כנהג קבוע. הקבוצה לא הייתה חזקה והוא לא קיבל נקודות בעונה ההיא.

ב-2003 עלה אלונסו לנהג קבוע ברנו. ב-2005 ו-2006 זכה בשתי האליפויות עם רנו. בעונות אלה נרשמה נהיגה חזקה, כולל מספר ניצחונות ופול פוזישן (pole position = המקום הראשון על מסלול הזינוק).

ב-2007 עבר למקלארן ושיתף פעולה עם לואיס המילטון. היחסים בקבוצה התערערו במהלך העונה. אלונסו ניצח ארבע פעמים וסיים במקום השלישי באליפות, אחרי המילטון וקימי רייקונן.

חזר לרנו ב-2008. עונת 2008 כללה ניצחון במרוץ סינגפור שבו התבררה שערורייה (פיקה הודיע על התאונה המכוונת), אך אלונסו זוכה מאשמה. ב-2009 חתם לפרארי בסיום העונה.

ב-2010 אלונסו עבר לפרארי וניצח כבר במרוץ הפתיחה בבחריין. בעונת 2010 היה קרוב מאוד לאליפות, אך הפסיד לסבסטיאן פטל. בעונות הבאות המשיך להתחרה במאבקים צמודים: בשנת 2012 הגיע למקום השני בטבלת האליפות בפערים קטנים, וב-2013 סיים שלישי. ב-2014 פרארי נאבקה מול מרצדס והאלונסו התקשה לצבור נקודות.

ב-2015 חזר למקלארן, בעידן שיתוף המנועים עם הונדה. המכונית סבלה מבעיות אמינות ביצועים, ואלונסו נאבק לאורך שנים אלה. ב-2016 חווה התרסקות קשה אך חזר למרוצים. ב-2017 ערך ניסיון להתחרות באינדיאנספוליס 500, הוביל חלק מהמרוץ אך פרש בגלל תקלה. באוגוסט 2018 הודיע על פרישה מפורמולה 1.

אלונסו חזר לתחרויות ב-2021 וחתם בקבוצת רנו שחזרה לשם כמחליפה של אלפין. ב-2021 סיים במקום העשירי באליפות והגיע לפודיום בקטר.

באוגוסט 2022 הודיע על הצטרפותו לאסטון מרטין לעונת 2023. במהלך העונה הגיע לפודיומים רבים, כולל הפודיום ה-100 שלו בקריירה. היו חילוקי דעות על עונשים במספר מרוצים, אך חלקם הוסרו לאחר ערעורים.

במקביל לפורמולה 1 החל אלונסו להתנסות במרוצי סיבולת (מרוצים ארוכים). ב-2018 התחרה בדייטונה בקטגוריית LMP2 עם יונייטד אוטוספורט. לאחר מכן הצטרף ל-Toyota ב-2018/19 ביחד עם סבסטיאן בואמי וקזוקי נקאג'ימה. הקבוצה זכתה במספר מרוצים מרכזיים, כולל לה מאן, וסיימה כאלופת העולם במרוצי סיבולת 2018, 2019. חלק מהניצחונות בוטלו מאוחר יותר בעקבות בעיות טכניות טכניות של הרכב.

- אליפות פורמולה 1: 2005, 2006
- ניצחונות בפורמולה 1: 32
- פודיומים בפורמולה 1: 97
- ניצחונות בלה מאן: 2018, 2019
- ניצחון בדייטונה: 2019
- אליפות מרוצי סיבולת של ה-FIA: 2018, 2019
- ניסיון אינדיאנפוליס 500: 2017
- השתתפות בראלי דקר: 2020
- הכנסה להיכל התהילה של הפורמולה 1: 2017 ו-2019

פרננדו אלונסו נולד ב-29 ביולי 1981 בספרד. הוא נהג מרוצים מפורסם.

הישגים חשובים:

- זכה פעמיים באליפות פורמולה 1 (2005 ו-2006). פורמולה 1 היא סדרת המרוצים הכי מפורסמת בעולם.
- ניצח בשני מרוצי לה מאן של 24 שעות (מרוץ ארוך מאוד) ב-2018 ו-2019.
- ניצח במרוץ 24 השעות של דייטונה ב-2019.
- זכה באליפות מרוצי סיבולת עולמית בעונת 2018, 2019.

התחלה:

התחיל לנהוג בקארטינג (מכוניות קטנות) כבר בגיל 3. כשהיה ילד זכה בתחרויות רבות.

בפורמולה 1:

נהג בקבוצות חשובות כמו מינארדי, רנו, מקלארן ופרארי.
ב-2007 התמודד במקלארן עם נהג צעיר בשם לואיס המילטון. הם התחרו חזק אחד נגד השני.
ב-2015 חזר למקלארן ושם היו בעיות במנוע. ב-2018 הודיע שישתתק מהפורמולה 1.

חזרה ותחרויות נוספות:

ב-2021 חזר להתחרות ואחרי כן הצטרף לאסטון מרטין ב-2023.
בשנת 2017 ניסה גם את מרוץ האינדיאנפוליס 500 והוביל חלק מהמרוץ.
בשנת 2020 השתתף בראלי דקר.

עוד עובדות קצרות:

- יש לו 32 ניצחונות בפורמולה 1.
- יש לו 97 פודיומים (סיום בין שלושת הראשונים).
- נכנס להיכל התהילה של הפורמולה 1 בשנים 2017 ו-2019.