פרננדו פסואה (1888, 1935) נחשב לאחד מגדולי המשוררים המודרניים של פורטוגל. הוא נולד בליסבון. אביו מת כשהיה קטן. אמו נישאה שנית והמשפחה עברה לדרבן שבדרום אפריקה בשנת 1896. שם עברו עליו שנות הילדות שהשפיעו עליו עמוקות.
כבר בגיל 13, בשנת 1901, החל לכתוב שירים באנגלית. אחרי שסיים תיכון ב-1905 חזר לליסבון ולוותה שם עד סוף חייו. לפרנסתו עבד כמנסח תכתובות מסחריות. ב-1914 הקים עם כמה מחבריו את כתב העת פורץ הדרך "אורפאו". בנוסף לפעילותו הספרותית התעניין במספר תחומים רוחניים, כמו מיסטיקה (חיפוש אחר משמעות רוחנית) ואסטרולוגיה (אמונה בהשפעת כוכבים על האדם). פסואה לא נישא, אך נמצאה אחריו התכתבות עם אהובה.
בשנת 1935 פורסם ספר שיריו הראשון בפורטוגלית, "מסר". קודם לכן פרסם כספרים בארבעה כרכים שירה באנגלית וכן מאות שירים וטקסטים בכתבי עת. לאחר מותו נמצאו בביתו למעלה מ-25,000 דפים בכתב יד, שבהם שירים, הגות, מחזות וטקסטים מיסטיים (טקסטים שעוסקים ברוח ובחיים הפנימיים). חלק גדול מיצירתו עדיין מתורגם ומודפס.
פסואה כתב רבות בשמות עט רבים, לפחות 70. אלה לא היו רק כינויים רגילים, אלא דמויות מלאות עם ביוגרפיה וסגנון משלהן. הוא קרא להן הטרונימים (שמות עט שהופכים לדמויות עצמאיות).
שלושת ההטרונימים המרכזיים הם אלברטו קאיירו, ריקרדו רייש ואלוורו דה קמפוש. כל שירתם תורגמה לעברית ופורסמה בשלושה ספרים בין 2004 ל-2008.
אלברטו קאיירו (1889, 1915) היה משורר טבע. שירתו פשוטה וקרובה לטבע. ספרו בעברית נקרא "מהחלון הגבוה ביותר".
ריקרדו רייש היה דין-רוחבי ורופא במקצועו. שיריו מושפעים מהתרבות הקלאסית ומהמשורר הוראטיוס. סגנונו מאופק ולרוב מתון. כמה משיריו הופיעו בעברית בקובץ "כל חלומות העולם".
אלוורו דה קמפוש (נולד 1890) היה מהנדס ימי (מהנדס שעוסק בספינות). הוא היה משורר מודרניסטי, נסע הרבה וניסיונותיו כללו גם שימוש בחומרים משנים תודעה. וולט ויטמן השפיע עליו. כתיבתו פילוסופית, סוערת ולעיתים קיצונית. תרגומים של שירתו רואים אור בעברית.
דמות נוספת חשובה היא ברנרדו סוארש, שניהל רשימות והרהורים כמו יומן. יצירתו התפרסמה בעברית בשם "ספר האי-נחת". היא לא הושלמה ומצויה בפרגמנטים שנמצאו בעיזבון.
משנת 1987 מקבל פרס פסואה איש שתרם תרומה יוצאת דופן לתרבות פורטוגלית. הפרס מוענק מדי שנה לזוכה אחד. ב-1989 זכתה בו הפסנתרנית מריה־ז'ואאו פירש. ב-1994 סירב ארברטו אלדר לקבלו.
פרננדו פסואה נולד בליסבון ב-1888 ונפטר ב-1935. רבים רואים בו את אחד המשוררים הגדולים של פורטוגל.
כשהיה ילד אביו מת. המשפחה עברה לדרבן שבדרום אפריקה ב-1896. שם גדל ולמד. בגיל 13 החל לכתוב שירים באנגלית. אחרי התיכון חזר לליסבון ועבד בכתיבת מכתבים של עסקים. ב-1914 הוא הקים כתב עת ספרותי חשוב. פסואה התעניין במיסטיקה (חיפוש רוחני) ובאסטרולוגיה (רעיונות על כוכבים). לא התחתן, אבל נמצאו מכתבים עם אהובה.
בשנת 1935 יצא ספר השירים הראשון שלו בפורטוגלית, "מסר". אחרי מותו מצאו בביתו יותר מ-25,000 דפים בכתב יד. הם הכילו שירים, מחשבות וטקסטים אחרים. פסואה כתב תחת שמות עט רבים. הוא קרא לשמות האלה הטרונימים (שמות עט שהופכים לדמויות).
יש שלושה הטרונימים חשובים:
- אלברטו קאיירו אהב לכתוב על טבע. שיריו פשוטים. ספרו בתרגום נקרא "מהחלון הגבוה ביותר".
- ריקרדו רייש היה רופא. הוא אהב את הרוח הקלאסית ושיריו רגועים.
- אלוורו דה קמפוש למד בהנדסה בסקוטלנד. הוא נהג לנסוע הרבה וכתב שירים סוערים. הוא הושפע מהמשורר וולט ויטמן.
בנוסף יש את ברנרדו סוארש, שכתב יומן חשיבה לא שלם. זה התפרסם בעברית בשם "ספר האי-נחת".
מאז 1987 יש פרס על שם פסואה. הוא ניתן פעם בשנה לאדם שתרם רבות לתרבות פורטוגל.
תגובות גולשים