פרנסיסקו חאווייר

פרנסיסקו חאווייר (7 באפריל 1506, 3 בדצמבר 1552) היה אחד ממייסדי מסדר הישועים. מסדר הישועים הוא מסדר נוצרי של כמרים ומיסיונרים. הכנסייה הקתולית רואה בו מיסיונר מרכזי, אחרי פאולוס.


נולד בטירת חאווייר בנווארה שבצפון ספרד למשפחה אצילית. למד בפריז, שם הכיר את איגנטיוס מלויולה (איש דתי שהקים רעיונות רוחניים חדשים). ב-1534 נשבע עם חברים לחיות בעוני ולהקדיש את חייו לעבודה דתית. ב-1537 הוסמך לכמורה וב-1540 נשלח לליסבון לפי בקשת מלך פורטוגל.


הפליג להודו ב-1541 והגיע לגואה ב-1542, שם שימש כנציג האפיפיור למזרח. פעל בקרב העמים החופיים של דרום הודו. עבודה זו כללה הטפה, חינוך וטבילות. הוא עזר להתבססות הקהילות הנוצריות באזור, ובכמה מקרים הוטבלו אלפי אנשים.

בחאווייר נרשמו גם מעשים קשים מבחינתו: ב-1545 ביקש הקמת אינקוויזיציה בגואה. בפועל הוקמה האינקוויזיציה רק ב-1560, ונודעה בהיסטוריה כקשה מאוד.


ב-1547 במלאקה עמד מול איום של צי עוין. ניסיונו לעודד את הפורטוגזים הוביל להפלגת כוח נגד הצי. המסורת מתארת כי חאווייר ניגן תפקיד חשוב בניצחון, והאירוע זכה לכינוי "נס האצ'ין".


ב-1547 פגש בחאווייר יפני בשם אנג'ירו. אנג'ירו למד בפורטוגזית ונתן לחאווייר מידע חשוב על יפן. ב-1549 הפליג חאווייר ליפן.

הוא שהה בקגושימה, ביראדו, בימאגוצ'י ובפונאי. למד יפנית, עיבד חומרים דתיים והטיף לפי מנהגי המקום. בחמש השנים האלו הוקמו כמה קהילות נוצרים; כשעזב ב-1551 נותרו כ-1,000 מומרים שבטיפולם.


במהלך הפלגה ב-1551 נעלמה סירת הצלה בסערה. חאווייר תיעב והתפלל, והסירה נמצאה לאחר כמעט יומיים. האירוע חיזק את המוניטין שלו ועזר לחזור למלאקה ולגואה בתחילת 1552.


חאווייר תכנן להגיע לסין ולפגוש את הקיסר שם. ב-1552 הפליג לעבר חוף סין, אך הסתבכות פוליטית במלאקה עיכבה משלוח מתנות רשמיות. אז הגיע לאי שאנגצ'ואן בסמוך לחוף סין כדי להמשיך משם.


ב-21 בנובמבר 1552 חלה חאווייר והתעלף. הוא מת ב-3 בדצמבר 1552 על האי שאנגצ'ואן בגיל 46, מבלי להיכנס לסין. גופתו הועברה למלאקה ואז לגואה. ב-1614 נשלחה ידו הימנית לרומא ונקברה בכנסיית האם של הישועים.


חאווייר נודע בכשרונו להקמת מסגרות חינוך ובדגש על למידת השפה המקומית. המיתוס סביבו גדל, אך ההערכות הריאליות מדברות על כ-30,000 מתנצרים שקשורים בפעילותו.

הוא הוכרז קדוש בשנת 1622, ונבחר לפטרון המיסיונים ב-1927. רבים הקרויים על שמו: בתי ספר, כנסיות ואפילו אנדרטת תגליות בליסבון. יומו בחג הקתולי הוא 3 בדצמבר.

פרנסיסקו חאווייר נולד ב-1506 ומת ב-1552. הוא היה כומר ומיסיונר נוצרי.


הוא למד בפריז ופגש שם אנשים שהקימו יחד מסדר של כמרים שנקרא "הישועים". הישועים הם קבוצה של כמרים שעובדים יחד כדי ללמד ולתבוע אמונה.


חאווייר הפליג להודו ב-1541 והגיע לגואה ב-1542. שם למד את המקום ועזר לנזקקים. הוא דיבר עם כפריים ולימד אותם על הנצרות.


במלאקה ב-1547 עמדו הפורטוגזים בסכנה. חאווייר נתן להם כוח ורוצים סייעו לנצח. אנשים כינו את האירוע "נס".


חאווייר פגש יפני בשם אנג'ירו. הם הפליגו יחד ליפן ב-1549. חאווייר למד יפנית ועזר להקים כנסיות. הוא הצליח להמיר מאות אנשים לנצרות.


בסערה נעלמה סירת הצלה. חאווייר ביקש להמשיך לחפש. הסירה נמצאה אחרי יומיים, והאנשים ניצלו.


חאווייר רצה להגיע לסין כדי לדבר עם אנשים שם. ב-1552 הוא הגיע לאי קטן ליד חוף סין. שם חלה ומת ב-3 בדצמבר 1552.


גופתו הועברה אחר כך לגואה. חלקים ממנו נשלחו לרומא ונשמרים בכנסייה.


חאווייר נחשב קדוש ב-1622. כשמזכירים אותו היום, מדברים על אופיו, על הלימוד של שפות זרות, ועל הקהילות שהוא הקים. יש מוסדות רבים שנקראו על שמו, ויש עלייה לרגל מדי שנה מפמפלונה לחאווייר.