פרנסיסקו סולנו לופס

פרנסיסקו סולנו לופס (1827, 1870) היה נשיא פרגוואי ושלט כדיקטטור צבאי. דיקטטור צבאי הוא מנהיג בעל סמכות צבאית רחבה שמפעיל כוח פוליטי רב. לופס נחשב לגורם העיקרי למלחמת הברית המשולשת, שהביאה לאובדן גדול של חיים ולאובדן חלק ניכר משטח פרגוואי.

לופס נולד באסונסיון. אביו, קרלוס אנטוניו לופס, השתלט על המדינה אחרי מותו של דודו, הדיקטטור חוסה גספר רודריגס דה פרנסיה, וביסס שלטון עצמאי. פרנסיסקו גדל בסביבה שבה האב היווה סמכות מוחלטת. בגיל 19 מונה למפקד בצבא בדרגת "בריגדיר גנרל", שקירובה לתפקידי שיא בצבא היא כתת-אלוף.
בשנת 1853 צא לופס לאירופה ולפריז. שם התרשם מהממשל של נפוליון השלישי. הוא היכר עם אלייזה לינץ', אישה אירית שהפכה לפילגשו ולמולידה חמישה ילדים. בתקופה זו רכש נשק בכמויות גדולות וחזר לפרגוואי ב-1855, אז מונה לשר המלחמה.

בשנת 1862, עם מות אביו, הפך לופס למנהיג העל של פרגוואי. הוא אסר מתנגדים ומינה "קונגרס" שבחר בו לנשיא. שלטונו התאפיין בעריצות ובהשפעות אישיות, בעיקר של אלייזה לינץ' וחזיונות אימפריאליים. הוא הפחית מערך כוחן של המדינות השכנות, למרות שהן היו מאוכלסות הרבה יותר.

עימותים על גבולות ואינטרסים אזוריים החלו עוד בתקופת אביו. ב-1864 התערבה ברזיל בענייניה של אורוגוואי. לופס ראה בכך סכנה לאיזון האזורי והכריז מלחמה על ברזיל. נשיא ארגנטינה, ברטולומה מיטרה, ארגן ברית עם ברזיל ואורוגוואי. ב-1 במאי 1865 הכריזה הברית המשולשת מלחמה על פרגוואי.
צבאו של לופס מנה כ-50,000 לוחמים והיה הגדול באמריקה הלטינית בתחילת המלחמה. תחילה הרשימו הפרגוואיים, אך בהמשך נוצחו. לופס הוביל פלישות למחוזות בברזיל ובארגנטינה, אך גורש מהם ב-1866. המאבק סביב מבצרי הנהרות נמשך כשנתיים. השמדת המצודה הגדולה הומאיטה ב-1868 סימנה מהלך לכיבוש הבירה אסונסיון.
בשנת 1868, תחת לחץ וטרם נפילת הבירה, אסף לופס מאות מתומכיו והוציא אותם להורג, ביניהם קרובי משפחה, פקידים ובכירים זרים. לאחר נפילת אסונסיון נמלט צפונה וניהל מלחמת גרילה. ב-1 במרץ 1870 נהרג בלחימה, בעת שניסה להימלט בשחייה ונדקר בחנית. מילותיו האחרונות היו "אני מת למען מולדתי". אלייזה לינץ' קיבלה רשות לקבור את אהובה ובנו.

העם הפרגוואיי לחם בצייתנות ורבים שילמו בחייהם. אוכלוסיית המדינה צנחה מ-525,000 בתחילת המלחמה ל-221,000 ב-1871, וממם רק כ-28,000 היו גברים. בנוסף להאבידות בקרב, פרגוואי סבלה מרעב, ממחלות וממעשי אלימות ופשעי ממשל. דעות על לופס שונות: יש הרואים בו חולה גדלות ודיקטטור שגרם לסבל עצום, ויש היסטוריונים שראו בו גם פטריוט. בשנות ה־40 וה־50 של המאה ה־20 הונפקו בולים שהציגו אותו כדמות לאומית. ב-1978 הוזמן סרט שמציג אותו באופן חיובי. גופתה של אלייזה הוחזרה לפרגוואי וקבורה טקסית נערכה לה.

פרנסיסקו סולנו לופס (1827, 1870) היה נשיא ומפקד חזק בפרגוואי. דיקטטור צבאי זה מנהיג חזק ששלט בעצמו ובצבא.

לופס נולד בעיר אסונסיון. אביו הפך לשולט במדינה אחרי מותו של דודו. בגיל 19 הפך למפקד בצבא. ב-1853 נסע לפריז ופגש שם אישה אירית, אלייזה לינץ'. היא הייתה חברתו ולילדיהם היו חמישה ילדים. לופס קנה נשק וחזר ב-1855 כשר המלחמה.

בשנת 1862 הפך לנשיא ומנע מנ people להתנגד לו. הוא התנהג בעריצות והשפעת אלייזה הייתה רבה.

ב-1864 ברזיל התערבה בשכנה אורוגוואי. זה גרם למתחים. לופס הכריז מלחמה על ברזיל. ארגנטינה וברזיל ואורוגוואי הקימו ברית והכריזו מלחמה ב-1865. זו קרויה מלחמת הברית המשולשת, מלחמה בין ארבע מדינות.
בהתחלה הפרגוואיים הצליחו, אבל בהמשך נוצחו. המצודה ה.___ הובסה ב-1868, ואז נפלה גם הבירה אסונסיון. לפני נפילת הבירה הוציא לופס להורג מאות אנשים, כולל קרובי משפחה.
לופס נמלט צפונה ונלחם במחתרת. ב-1 במרץ 1870 נהרג כשניסה לברוח בשחייה ונדקר בחנית. מילותיו האחרונות היו "אני מת למען מולדתי".

המלחמה גרמה לאבדות קשות. האוכלוסייה ירדה מ-525,000 ל-221,000 אחרי המלחמה. רק כ-28,000 גברים נשארו. רבים סבלו מרעב וממחלות. אנשים מסוימים חושבים שהוא הרסה את המדינה. אחרים ראו בו גיבור לאומי. שנים אחרי כן, הונפקו בולים שהצדיעו לו וסרט הוצג שמציג אותו כחיובי. גופתה של אלייזה הוחזרה ונקברה בכבוד.