פרנץ ברוואלד

פרנץ ברוואלד (Franz Adolf Berwald; 23 ביולי 1796 - 3 באפריל 1868) היה מלחין רומנטי שוודי. לא זכה להכרה מספקת בחייו, ועבד לפרנסתו כעוסק באורתופדיה ובניהול מנסרה ומפעל זכוכית. כיום נחשב לאחד מגדולי מלחיני שוודיה במאה ה‑19.

ברוואלד נולד בסטוקהולם למשפחה מוזיקלית רב‑דורי. אביו, כנר בתזמורת האופרה המלכותית, לימד אותו כינור. כנער הופיע בקונצרטים ובהמשך עבד בקאפלה המלכותית, שהיא קבוצת נגנים בחצר המלוכה, וניגן גם בתזמורת האופרה.

בשנים הראשונות חיבר יצירות קטנות, ושירה בחוברות שהוציא בשם "מוזיקאלסק ז'ורנאל" (שלאחר מכן נקראה "ז'ורנאל דה מוזיק"). ב־1821 בוצע הקונצ'רטו שלו לכינור בדו# מז'ור בביצוע אחיו, אך היצירה לא התקבלה יפה וקיבלה תגובות מתלהקות מהקהל.

אחרי מות אביו ב־1825 חלה הידרדרות כלכלית. קיבל מלגה אחת ולמד בברלין. שם פתח ב־1835 מרפאה לאורתופדיה, ענף ברפואה שעוסק בעצמות ובשרירים, והמציא מכשירים שעוד שימשו שנים רבות. בתקופה זו חדל כמעט מלחבר מוזיקה.

ברוואלד שב ליצור ב־1841 כשהוא עובר לווינה ונשא לאישה את מתילדה שרר. ב־1842 התקבלו בביקורות נלהבות כמה מהפואמות הסימפוניות שלו, ובשלוש השנים הבאות כתב ארבע סימפוניות. הסימפוניה הראשונה בסול מינור, שכונתה "הרצינית", הייתה היחידה מבין הסימפוניות שהושמעה בחייו, בביצוע בכורה בסטוקהולם ב־1843, בהנהגת דודו יוהאן פרדריק. באותו קונצרט הוצגה גם אופרטה שלו, שאחד התפקידים בה ביצעה הזמרת ג'ני לינד.

בשוודיה המוזיקה שלו לא זכתה להערכה נרחבת, אך בגרמניה ואוסטריה התקבל ביתר חום. זלצבורג העניקה לו במינוי כבוד ב־1847. בשנת 1849 חזר לשוודיה וקיבל לידיו ניהול מפעל זכוכית של לודוויג פטרה, וכעת התאמן בכתיבת מוזיקה קאמרית, יצירות לקבוצות נגנים קטנות.

אופרה אחת שלו, "Estrella de Soria", הועלתה בהצלחה בתיאטרון המלכותי ב־1862. אופרה נוספת שתוכננה ל־1864 לא עלתה עקב החלפת הנהלת האופרה. ב־1866 הוענק לו מסדר כוכב הצפון, עיטור כבוד. ב־1867 מונה לפרופסור לקומפוזיציה בקונסרבטוריון של סטוקהולם.

ברוואלד נפטר ב־1868 מדלקת ריאות ונקבר בסטוקהולם. הפרק השני של הסימפוניה הראשונה נוגן בהלווייתו. לאחר מותו בוצעו יצירותיו בהדרגה: בשנת 1878 הוצגה לראשונה הסימפוניה הרביעית, ואילו שתי הסימפוניות האחרות זכו לביצוע בכורה רק בשנים 1914 ו־1905.

בביקורתו משנת 1869 התרשם אדוארד הנסליק מאישיותו של ברוואלד אך קבע שלדעתו חסרו לו כוח יצירה ודמיון. מצד שני, כמה מלחינים ותומכים קידמו את יצירתו, ובתחילת המאה ה‑20 נטה הדעת לציין אותו כמלחין מקורי ומודרני בשוודיה. קרל נילסן כתב עליו ב־1911 הערכה גבוהה, ורוברט לייטון פרסם ב־1959 את הביוגרפיה האנגלית היחידה עד כה.

פרנץ ברוואלד (1796, 1868) היה מלחין משוודיה. רוב חייו הוא לא היה מפורסם.

ברוואלד נולד בעיר סטוקהולם. אביו לימד אותו לנגן בכינור. כשהיה צעיר ניגן בתזמורת האופרה המלכותית. הוא חיבר מוזיקה עוד בילדותו.

אחרי מות אביו המצב הכלכלי קשה. הוא נסע לברלין ולמד שם. שם פתח מרפאה לאורתופדיה, שזה ריפוי לעצמות ולשרירים. הוא המציא כלים שעזרו לאנשים ונחשבו טובים.

בשנות ה‑1840 עבר לווינה ונישא. שם הצליח עם כמה יצירות גדולות לתזמורת. "סימפוניה" היא יצירה גדולה לתזמורת. הסימפוניה הראשונה שלו הושמעה בזמן חייו.

כשחזר לשוודיה הוא ניהל מפעל זכוכית.

בשנת 1862 הועלתה אופרה שלו בשם Estrella de Soria. אופרה היא הצגה שבה שרים שחקנים.

ב־1866 קיבל עיטור כבוד חשוב. ב־1868 מת ברוואלד מדלקת ריאות, מחלה שיוצרת חום וקושי לנשום. בהלווייתו נוגנה היצירה שלו.

אחרי מותו בוצעו עוד יצירות שלו במהרה. היום זוכרים אותו כאחד המלחינים החשובים בשוודיה של המאה ה‑19.

בתחילה כמה מבקרים לא אהבו את המוזיקה שלו. עם הזמן רבים שינו את דעתם. כמה מוזיקאים מפורסמים שיבחו אותו אחרי מותו.