האודה "אל השמחה" של פרידריך שילר היא אחת מיצירותיו המפורסמות. היא מדגישה את האידיאל של חברה שוויונית שבה שוררות שמחה ואחווה. שילר כתב את האודה בשנת 1785 בכפר גוהליס שבקרבת לייפציג. הוא הקדיש אותה ללשכת הבונים החופשיים "שלוש החרבות" בדרזדן. בונה חופשי פירושו חבר בארגון שנקרא הבונים החופשיים.
האודה שימשה בסיס לפרק הרביעי והאחרון בסימפוניה התשיעית של לודוויג ואן בטהובן. סימפוניה היא יצירה גדולה לתזמורת. בטהובן השתמש בבתים הראשון והשלישי במלואם, וכן בחלקים מהבתים השני והרביעי של האודה. בתחילה התלבט אם לסיים את הסימפוניה בקטע עם מקהלה. מקהלה היא קבוצה של זמרים. לפי הסברות, החליט על המקהלה בסוף 1823.
גם פרנץ שוברט הלחין בשנת 1815 גרסה לאודה לסולנים ולפסנתר, והוא קיצר חלק מהטקסט.
הגראף ריכרד ניקולאוס פון קודנהובה-קלרגי הציע כבר ב-1955 להשתמש במנגינתו של בטהובן כהמנון אירופי. המנגינה התקבלה רשמית על ידי מועצת אירופה ב-1972. המנצח הרברט פון קאראיין עיבד שלוש גרסאות על פי בקשת המועצה: לפסנתר, לכלי נשיפה ולתזמורת. הגרסה התזמורתית משמשת מאז 1985 כהמנון הרשמי של האיחוד האירופי. בגלל ריבוי השפות באיחוד, ההמנון הוא מוזיקלי בלבד, ללא מילים.
יש תרגומים עבריים רבים לאודה. התרגום המוקדם הידוע נעשה על ידי מאיר הלוי לטריס ב-1860, ונקרא "שיר הלולים אל הגילה". יש גם עיבודים מודרניים, למשל "שיר של אחווה" של להקת פיקוד המרכז. תרגום נוסף שהוצג נקרא תרגום יצחק הירשברג מתוך ספרו של פאול בקר, שפורסם ב-1953. באתרי מוזיקה בעברית ניתן למצוא נוסחים נוספים.
המשורר קדיש סילמן חיבר בעבר מילים לשגרת המנגינה של בטהובן בשם "שיר העמק".
האודה "אל השמחה" כתובה על ידי הפרידריך שילר. אודה היא שיר חגיגי. השיר מדבר על שמחה ואחווה בין אנשים.
בטהובן השתמש במילים של האודה בפרק האחרון של הסימפוניה התשיעית שלו. סימפוניה היא יצירה לתזמורת גדולה. הוא לקח חלקים מהשיר ושרו אותם במקהלה. מקהלה זה קבוצה של זמרים.
גם המלחין פרנץ שוברט עיבד את האודה ב-1815 לגרסה לפסנתר ולזמרים.
בשנת 1955 הוצע להשתמש במנגינה של בטהובן כהמנון אירופי. מאז 1972 משתמשת מועצת אירופה בלחן. ב-1985 הפכה הגרסה התזמורתית להמנון של האיחוד האירופי. כי יש בשפות רבות, ההמנון מנוגן ללא מילים.
יש תרגומים לעברית. התרגום הישן הידוע נעשה ב-1860 על ידי מאיר הלוי לטריס. יש גם תרגומים ועיבודים מודרניים.
המשורר קדיש סילמן כתב מילים בעברית על המנגינה של בטהובן.
תגובות גולשים