פרנץ פון פאפן

פרנץ יוזף פון פאפן נולד ב־29 באוקטובר 1879 בוורל. משפחתו הייתה קתולית ועשירה. שירת כקצין בחזית הטורקית במלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן שימש כנספח בשגרירות גרמניה בארצות הברית, ומשם גורש בגלל מעורבות בתכנון פעולות חבלה לפני שהצטרפה ארצות הברית למלחמה.

לאחר המלחמה הוא הצטרף למפלגת המרכז (מפלגה קתולית) ופעל בשמאל־הימין של המפלגה. פאול פון הינדנבורג, נשיא גרמניה, מינה אותו לקנצלר ב־1 ביוני 1932 במקום היינריך ברינינג. המינוי היה חלק מתוכנית פוליטית של קורט פון שלייכר והיטלר.

המטרה היתה לפרק את הרייכסטאג, הפרלמנט הגרמני, ולערוך בחירות חדשות. הוחלט גם להוריד את האיסור על פעילות האס.אה. (אס.אה. היא מיליציה, כוח חצי־צבאי של הנאצים). פאפן מינה אנשי אצולה שלא היו חברי פרלמנט לשרים, ולכן הממשלה כונתה "קבינט הברונים". הממשלה לא הייתה בעלת רוב בפרלמנט ולכן שלטה במגבלות.

הסרת האיסור על האס.אה. הובילה לגל מהומות ברחבי גרמניה. בבחירות של יולי 1932 התחזקה המפלגה הנאצית, ושמה של המפלגה עלה. פאפן גם פיזר את ממשלת פרוסיה ומינה עצמו לראש ממשלתה, כדי לרצות שמרנים וימין.

הבחירות של נובמבר החלישו את הנאצים מעט, ופאפן ניסה להגיע להסכמות עם היטלר. המגעים נכשלו ופאפן התפטר ב־17 בנובמבר 1932. לאחר מכן הוצעה תוכנית להנהגה שלא תסמוך על הפרלמנט, אך הינדנבורג העדיף לנסות ממשלה בראשות שלייכר.

פון פאפן חזר עם רעיון חדש: למנות את היטלר לקנצלר ולמנות אותו עצמו לסגנו. המטרה הייתה שכלי־שמרנים ישלטו בפועל ותחת זאת יבלמו את היטלר. בסופו של דבר הינדנבורג מינה את היטלר לקנצלר ב־30 בינואר 1933, ופאפן מונה לסגנו.

אך המהלך השתבש. ב־27 בפברואר 1933 אירעה שריפת הרייכסטאג. אירוע זה אפשר להיטלר לקבל סמכויות דיקטטוריות, כלומר כוח רחב מאוד בלי הגבלות פרלמנטריות. משם התחילו רדיפות נגד מתנגדים פוליטיים, פגיעות ביהודים וקידום מדיניות אלימה של המפלגה הנאצית. פאפן, למרות תפקידו הרשמי, לא יכול היה לעצור את מהלכי היטלר.

בריאותו של הנשיא הינדנבורג הידרדרה, וזה גרם לדאגה אצל השמרנים. ב־17 ביוני 1934 נשא פאפן נאום באוניברסיטת מרבורג וביקר את הנטייה למהפכה המתמדת מצד קיצונים. הנאום היה נועז אך לא העמיד אותו כמנהיג ההתנגדות.

ב־30 ביוני 1934 נתקל המשטר בניסיון לנקות מתחרים פנימיים. אירוע זה, "ליל הסכינים הארוכות", כלל חיסול של הנהגת האס.אה. ושל מתנגדי המשטר. רבים מהקרובים לפאפן נהרגו, ושלייכר נרצח. פאפן הושם במעצר בית, אך לא נהרג.

לאחר האירועים האלה פאפן פרש מתפקיד הסגן והשפעתו פחתה. הוא מונה לשורת תפקידים דיפלומטיים בעבור המשטר הנאצי. בין 1934 ל־1938 שימש שגריר באוסטריה, בתקופה שגרמה בסופו של דבר לאנסלוס, סיפוח אוסטריה לגרמניה. בין 1939 ל־1944 שימש כשגריר בטורקיה.

בטורקיה היה לפאפן קשר לפעילות ריגול. הוא השתמש בסוכן אלבני בשם אלישע בנזה (כינוי "ציצרו"), שהעביר אליו מסמכים סודיים משגרירות בריטניה. מסמכים אלה היו חשובים בהונאות מלחמת העולם השנייה הנוגעות לתנועות הצבאיות.

אחרי מלחמת העולם השנייה נעצר פאפן בידי בעלות הברית והוא עמד למשפט בין משפטי נירנברג. הוא זוכה מכל האישומים. בשנות ה־50 ניסה לחזור לפוליטיקה אך נכשל. הוא נפטר ב־2 במאי 1969.

פרנץ פון פאפן נולד ב־1879 בעיר בוורל. הוא שירת בצבא במלחמה הראשונה. לאחר מכן עבד בשגרירות בארצות הברית. גורש משם בגלל מעורבות בתכנון פעולות.

בשנות ה־30 מינו אותו לקנצלר ב־1932. הנשיא הינדנבורג מינה אותו כדי לנסות לסדר את הפוליטיקה. הוא פיזר את הפרלמנט וקרא לבחירות חדשות.

פון פאפן הסיר איסור על האס.אה., אס.אה. היא קבוצה חצי־צבאית של הנאצים. זה גרם לבלגן ולמהומות ברחובות. בבחירות הנאצים התחזקו. פאפן חשש מהשינוי.

ב־30 בינואר 1933 מונה היטלר לקנצלר ופאפן מונה לסגנו. לאחר שריפת הפרלמנט קיבל היטלר כוח גדול מאוד. הוא התחיל לרדוף אנשים ולהגביל חירות. פאפן לא הצליח לעצור אותו.

ב־1934 פאפן נשא נאום חזק באוניברסיטת מרבורג וביקר את הקיצונים. זמן קצר אחרי זה היטלר פעל נגד מתנגדים, ופאפן הושם במעצר בית.

לאחר מכן פאפן שימש כשגריר באוסטריה ובטורקיה. בטורקיה השתמש בסוכן שסיפק לו מסמכים סודיים. אחרי המלחמה הוא נעצר ונחקר במשפטים. הוא זוכה מכל האישומים. הוא מת ב־1969.