פרנצ'סקה קאצ'יני

פרנצ'סקה קאצ'יני (18 בספטמבר 1587, 1640) הייתה מלחינה, זמרת, נגנית לאוטה ומורה למוזיקה איטלקייה מראשית תקופת הבארוק. לאוטה הוא כלי מיתר דמוי גיטרה ששימש לניצוח וליווי שירים. היא הייתה בתו של ג'וליו קאצ'יני ונחשבת לאחת המלחינות הנשים המשפיעות ביותר באירופה לפני המאה ה-19. האופרה שלה La liberazione di Ruggiero היתה האופרה הראשונה שנכתבה על ידי אישה.


קאצ'יני נולדה בפלורנץ. ככל הנראה קיבלה את הכשרתה המוזיקלית מאביה. הופעתה הציבורית הראשונה שתועדה הייתה בשנת 1600, כששרה בחגיגת נישואי אנרי הרביעי מצרפת. אביה היה מעורב בארגון האירועים ובהמוזיקה שלהם.

ב־1604, במהלך ביקור משפחתי בצרפת, שיבח אנרי את קוליה וביקש שתישאר בחצרו. הרשויות בפלורנצה שלחו אותה חזרה לאיטליה. קרוביו מעירו אליה שבח גם אישים כמו קלאודיו מונטוורדי. ב־1607 נישאה לג'ובאני בטיסטה סיניוריני.

בילדותה הופיעה במשפחה במסגרת "קונצ'רטו קאצ'יני". בהמשך הקימה יחד עם אחותה והרפרורמרים האחרים את "קונצ'רטו דלה דונה", להקה נשית ששרה וירטואוזיות. שרה בתפקידים ב־Euridice של יאקופו פרי, אם כי חלק מהתפקידים נכתבו על ידי אביה. לעיתים כינו אותה "לה צ'קינה".

כמלחינה החלה לעבוד עם ליבריתן (כותב הטקסט לאופרה) מיכלאנג'לו בואונארוטי הצעיר. היא כתבה מוזיקה לאירועי חצר מדיצ'י והחלה לכתוב אופרות. ב־1618 הייתה בין מקבלי השכר הגבוה בחצר, ושכרה היה גבוה מזה של אביה.

אחת הצלחותיה הגדולות הייתה ב־1625, כשכתבה אופרה לנסיך מפולין, לאדיסלאוס זיגיסמונדו. אופרה זו, La liberazione di Ruggiero dall'isola d'Alcina, הוצגה גם בוורשה ב־1628. זהו התיעוד הראשון של אופרה איטלקית מחוץ לאיטליה.

התיעוד על שנות חייה המאוחרות דל. רשומות פלורנטיניות מזכירות פרנצ'סקה קאצ'יני, אשת סנאטור, שנפטרה בשנת 1640. מקורות אחרים מציינים תאריך מוות מוקדם יותר, 1630, או טוענים שמדובר באדם אחר.


קאצ'יני כתבה חמש אופרות, אך ארבע מהן אבדו. האופרה היחידה שנותרה היא La liberazione di Ruggiero. מבין יצירותיה הקטנות יותר נשאר בקובץ אחד בלבד: Il primo libro delle musiche משנת 1618. ספר זה מכיל קטעים לקול אחד או שניים עם באסו קונטינואו. באסו קונטינואו הוא קו בס יציב שמלווה את היצירה ומשלים את ההרמוניה.

החיבורים בקובץ כוללים מדריגלים, קנצונטות, שירים על טקסטים של סונטות, וריאציות בסגנון סטרופי וכמה קטעים של מוזיקה כנסייתית, שניתן לראות בהם מוטטים בארוקיים מוקדמים. הסגנון שלה מבוסס על מונודיות, קו מלודי מרכזי מלווה בליווי דו-קולי או הרמוני. בכתיבתה ניכרת העזות המלודית וההרמונית שהשוותה לעתים לאביה. רבות מיצירותיה נכתבו לטובת קולה וליכולות השירה הווירטואוזיות שלה.

פרנצ'סקה קאצ'יני נולדה בפלורנץ ב־1587. היא הייתה זמרת ומלחינה. היא גם ניגנה על לאוטה. לאוטה הוא כלי מיתר דמוי גיטרה.


כשהייתה ילדה היא הופיעה עם משפחתה בהופעות שנקראו "קונצ'רטו קאצ'יני". בשנת 1600 שרה באירוע גדול של מלכים. המלך בצרפת אמר שהיא מצוינת.

היא נישאה בשנת 1607. היא הקימה להקה של זמרות בשם "קונצ'רטו דלה דונה". שיבחו אותה מוזיקאים חשובים מאוד.

בשנותיה במעגלי מדיצ'י כתבה שירים ומוזיקה לאירועים. היא הייתה בין המוזיקאיות שמקבלות את השכר הגבוה בחצר.


פרנצ'סקה כתבה חמש אופרות. ארבע מהן אבדו. האופרה היחידה שנשארה נקראת La liberazione di Ruggiero. זו הייתה האופרה הראשונה שנכתבה על ידי אישה.

בשנת 1618 פרסמה ספר שירים ומזמורים. הספר נקרא Il primo libro delle musiche. יש בו שירים לקול אחד או שניים. יש גם חלקים לקהילה בכנסייה. המוזיקה שלה רוב הזמן שמה דגש על קול בודד שמובל במלודיה. היא כתבה לעתים קרובות בשביל הקול שלה, כי היא ידעה לשיר היטב.