פרסאודימיום (Pr, מספר אטומי 59) הוא יסוד כימי ממשפחת הלנתנידים. לנתנידים הם קבוצת "יסודות האדמה-הנדירים", הם לא נדירים באמת, אלא מפוזרים בדלילות ולכן יקרים להפקה.
הפרסאודימיום הוא מתכת רכה וכסופה. במגע עם האוויר היא מתכסה בשכבת תחמוצת ירוקה (Pr6O11). תחמוצת היא תרכובת שבה יש חמצן. הפרסאודימיום עמיד יותר לקורוזיה בהשוואה לאירופיום, לנתן, צריום ונאודימיום.
ב-1885 הכימאי קרל וולסבך הפריד חומר שנקרא דידמיום מהמינרל סמרסקיט. בספקטרוסקופ שלו הוא זיהה שני קווים נפרדים, כחול וצהוב, שהראו שדידמיום הוא תערובת של שני יסודות. דידמיום פוצל אחר כך לשני יסודות חדשים, אחד מהם פרסאודימיום. פרסאודימיום טהור בודד לראשונה ב-1931.
היסוד נמצא במינרלים שמכילים לנתנידים, כמו מונזיט ובסטנסיט. בריכוזים נמוכים בקרום כדור הארץ, כ-5, 9 חלקים למיליון. ניתן לבודד פרסאודימיום ממלחים שלו, למשל מ-PrF3, על ידי תגובה עם סידן. אפשר גם להשתמש בחילוף יונים, שיטה שמחליפה יונים בין תמיסות, כדי לנקות ולהפריד את היסוד.
לפרסאודימיום אין תפקיד ידוע בגוף, ורעילותו נחשבת נמוכה.
פרסאודימיום (Pr) הוא יסוד כימי. מספרו האטומי הוא 59.
זו מתכת רכה וכסופה. באוויר היא מתכסה בשכבה ירוקה. שכבה זו היא תחמוצת, חומר שמכיל חמצן. הפרסאודימיום עמיד יותר מפני חלודה מאשר כמה מתכות קרובות.
ב-1885 כימאי בשם קרל וולסבך הפריד חומר שנקרא דידמיום. הוא ראה שני קווים בספקטרוסקופ, כחול וצהוב. זה הראה שיש שני יסודות. אחד מהם הוא פרסאודימיום. הפרסאודימיום הובדד לראשונה ב-1931.
הוא נמצא במינרלים כמו מונזיט ובסטנסיט. בכדור הארץ יש מעט ממנו, כ-5 עד 9 חלקים למיליון. אפשר לחלץ אותו ממלחים שלו או בעזרת חילוף יונים. חילוף יונים היא שיטה שמפרידה חומרים בתמיסה.
לפרסאודימיום אין תפקיד בגוף, והרעל שלו נמוך מאוד.
תגובות גולשים