פרעושים (Siphonaptera) הם סדרת חרקים עם כ־2,500 מינים מוכרים, וכ־40 מינים ידועים בישראל.
הם עוברים גלגול מלא (מטאמורפוזה): ביצה, זחל, גולם ובוגר. הזחלים ניזונים מפסולת אורגנית, והבוגרים הם טפילים, יצורים שמזינים עצמם מדם של בעלי חיים. כ־95% מהמינים טפילים על יונקים, וכ־5% על עופות. ההבדל נובע מצורך הזחלים בלחות גבוהה שנמצאת בדרך כלל במאורות ובקינים.
הפרעושים קיימים לפחות 60 מיליון שנים. פרעוש קדום מהאאוקן השתמר בענבר ונמצא בחוף הים הבלטי. מבחינה מורפולוגית הם דומים לסדרות ארוכי כנף ויש המשערים קשר אבולוציוני לזבובאים.
אורך הפרעוש 1, 5 מ"מ. הגוף דחוס מהצדדים, מותאם לנוע בין שיער או נוצות. הראש קטן, עם עיניים חלשות ומחושים רגישים להרחה. אצל מינים רבים יש מסרק זיפים (ctenidium) שעוזר להיצמד לפונדקאי.
אברי הפה מותאמים למציצה; יש תעלות לשאיבת דם ולשחרור רוק. בחזה אין כנפיים בוגרות, אך הרגליים האחוריות ארוכות וחזקות לקפיצה. בבטן יש איבר חישה בשם sensilium, שמזהה תנודות או שינויים בטמפרטורה.
רגלי הפרעוש מאפשרות קפיצות מרשימות יחסית לגודלו. פרעוש יכול לקפוץ כ־18 ס"מ לגובה וכ־33 ס"מ למרחק. קפיצה זו נשענת על חלבון אלסטי בשם רזילין, שמאחסן ושחרר אנרגיה ב”נצרה” (click mechanism). הנצרה משחררת אנרגיה במהירות, וכך הקפיצה אינה תלויה בכוח השרירים בלבד.
מחקרים הראו שהאנרגיה מועברת בעיקר דרך חלקי הרגליים התחתונות (tibiae ו‑tarsi), ולסנכרון המכניזם חשיבות רבה.
הנקבה מטילה בדרך כלל 300, 400 ביצים במהלך חייה, לעיתים 3, 18 בכל הטלה. הביצים נופלות לעיתים בין שערות או לקן, ובוקעות בתוך ימים עד שבועיים, בהתאם לטמפרטורה ולחות. הזחלים לבנים, חסרי עיניים, וניזונים מפסולת אורגנית וגרגרי דם מיובש שנוצר מצואת הבוגרים.
הזחלים עוברים מספר דרגות גדילה ונעטפים בפקעת משי שמוסתרת על ידי גרגירי אבק. בתוך פקעת זו מתפתח הגולם. בתנאים טובים הבקיעה מהגולם מתרחשת בתוך שבועות; בתנאים קשים הפרעוש יכול להישאר רדום חודשים רבים עד להזדמנות טובה.
הבוגרים זקוקים לספיגת דם כדי להתרבות. הם ניזונים לעתים קרובות, לעיתים אחת ליום, אך יכולים לשרוד תקופות ללא מזון בתנאים נוחים. משך החיים הממוצע הוא כמה חודשים, ואף יותר משנה במינים מסוימים.
הזחלים חיים בסביבה חיצונית כמו קנים ומאורות, והבוגרים חיים על פונדקאיהם, כלומר על בעלי החיים שהם מוצצים מהם דם. יש מינים שנשארים תמיד על הפונדקאי, ואחרים הם פרעושי-קן שמבלים רוב זמנם בתוך הקן.
תפוצת הפרעושים תלויה בתנאי אקלים מקומיים ובזמינות פונדקאים שנוצרים בסביבת ההתפתחות של הזחלים.
העקיצה יוצרת גירוד וכתם אדום. אצל אנשים מסוימים עשויות להופיע תגובות אלרגיות. פרעוש האדם (Pulex irritans) קשור בעבר ליונקים גדולים, אך נטפל גם בבני אדם. פרעושי בית נפוצים על כלבים וחתולים (Ctenocephalides canis, C. felis).
כמה מינים מסוכנים יותר, כגון Tunga penetrans, חודרים לעור ונקבתם מתחפרת שם בעת הרבייה.
פרעושים הם גם מעבירי מחלות. הדוגמה הבולטת היא מחלת הדבר, שהעברה ממכרסמים לאדם התבצעה באמצעות פרעושים שנדבקו בחיידק. פרעושים "חסומים" על ידי החיידק נוטים לעבור בין פונדקאים ולפזר את המחלה.
פרעושים הם חרקים זעירים. יש כ־2,500 מינים בעולם. בישראל ידועים כ־40 מינים.
הם עוברים ארבע שלבים: ביצה, זחל, גולם ובוגר. הזחלים לבנים וניזונים מפסולת. הבוגר שותה דם מבעלי חיים. טפיל זה, יצור שמחיה את עצמו על חיה אחרת.
אורך הפרעוש 1, 5 מ"מ. הגוף דחוס בשביל לעבור בין שיער ונוצות. יש לו רגליים חזקות מאוד. טפרים עוזרים להיאחז בשערות.
הפרעוש קופץ גבוהה מאוד ביחס לגודלו. הוא יכול לקפוץ כ־18 ס"מ למעלה וכ־33 ס"מ למרחק. הקפיצה משתמשת בחלבון אלסטי בשם רזילין, שאוגר אנרגיה ומשחרר אותה בבת אחת.
הנקבה יכולה להטיל מאות ביצים. הביצים נושרות לקן או לאדמה. הזחלים טווים פקעת משי ואז הופכים לגולם. הבוגר בוקע ויכול להמתין הרבה זמן עד שיהיה פונדקאי.
הזחלים חיים בקן או במאורה. הבוגרים חיים על בעל החיים שהם מוצצים ממנו דם. יש מינים שנשארים תמיד על בעל החיים.
עקיצת פרעוש מגרדת ויוצרת נקודה אדומה. יש פחד שהפרעושים ידביקו מחלות. הדבר הוא דוגמה: פרעושים יכולים להעביר חיידק ממכרסמים לאדם.
מינים מוכרים גם על כלבים וחתולים. במקומות טרופיים יש פרעוש שנקרא Tunga, שמתחפר בעור ופוגע ברגליים.
תגובות גולשים