פרפור עקוד (Ceryle Rudis) הוא המין היחיד בסוג פרפור ומשתייך למשפחת השלדגיים. שמו קשור להתנהגותו: הוא מרבה לרפרף, לעוף במקום מעל המים, ואז לצלול לכידה.
הוא נפוץ באפריקה שמדרום לסהרה ובדרום אסיה, מטורקיה ועד סין. בישראל הוא מצוי באופן קבוע. הפרפור הזה מפורסם ביכולתו לצלול ממקומות גבוהים כדי לתפוס דגים.
צבעיו שחור ולבן. הראש שחור; יש לבן בולט בגב, בלחיים ובסנטר. קשתית העין בצבע חום (החלק הצבעוני של העין). המקור והרגליים שחורים. חלקי הגוף העליונים שחורים עם פס לבן דק, והכנפיים שחורות עם כתמים לבנים. הזנב שחור עם קצה לבן. מבט מלמטה נראה כמעט לבן בגלל הבטן והכנפיים התחתונות.
זכר ונקבה דומים במראה. לזכר יש שני פסים שחורים על החזה; העליון רחב, התחתון צר. לנקבה יש שני כתמים שחורים בקצוות החזה, שדומים לפס לא סגור. הצעיר דומה למבוגר אך בחזהו אפור במקום שחור, ושולי נוצות צווארו אפורים.
אורכו כ־27 סנטימטרים ומשקלו כ־80 גרם.
הפרפור חי ליד מים מתוקים ולעיתים בחוף הים. הוא חברותי יחסית ומופיע גם בקבוצות. באזורים מסוימים נאספים פרפורים ללינה מקובצת.
התזונה מבוססת בעיקר על דגים. הוא מצפה ממקום גבוה, מרפרף מעל המים ואז צונח לתפוס את טרפו.
הקינון נעשה לעיתים במושבות. הקן הוא מחילה חפורה בקיר עפר, ולעיתים מגיעה עד שני מטרים באורך. בתטולה בדרך כלל ארבע ביצים לבנות. ההורים דוגרים כעשרים יום ומאכילים את הגוזלים כ־25 ימים לפני פריחתם, ועוד כמה שבועות אחרי כן. נראה שהמין משלים בדרך כלל שני מחזורי קינון בשנה.
פרפור עקוד (Ceryle Rudis) הוא עוף שחור ולבן מהמשפחה של השלדגיים. משפחה, קבוצה של מינים דומים. מין, סוג חיה ספציפי.
הוא חי באפריקה דרומית לסהרה ובאסיה. בישראל רואים אותו בדרך קבע. הפרפור ידוע בכך שהוא מרפרף, עף במקום מעל המים, ואז צולל לתפוס דגים.
הצבע שלו שחור ולבן. העין חומה. המקור והרגליים שחורים. מבט מלמטה נראה כמעט לבן.
הזכר והנקבה דומים. הצעירים דומים למבוגרים אך יש להם חזה אפור.
האורח חיים: אורך הגוף כ־27 סנטימטרים. משקלו כ־80 גרם. הוא גר ליד נחלים, אגמים ולפעמים על חוף הים. לפעמים פעילים בקבוצות ולינה יחד.
הוא אוכל בעיקר דגים. הוא מרחף מעל המים ורומס למטה כדי לתפוס דג.
הקן הוא חור בחומת עפר. קן כזה יכול להיות עד שני מטרים ארוך. בדרך כלל יש ארבע ביצים לבנות. ההורים דואגים לביצים כ־20 יום. הם מאכילים את הגוזלים כ־25 יום לפני שהגוזלים עוזבים את הקן, ועוד כמה שבועות לאחר מכן. בדרך כלל יש להם עד שני מקלות קינון בשנה.
תגובות גולשים