פרשת וַיַּקְהֵל היא פרשת השבוע העשירית בספר שמות. על פי החלוקה לפרקים היא מתחילה ב ומסתיימת ב. קוראים אותה בין כ"ב באדר לכ"ט באדר, ובשנים מסוימות קוראים אותה ביחד עם פרשת פקודי או פרשיות אחרות בהתאם ללוח השנה.
השבת של פרשת ויקהל יכולה לחול בעשרה תאריכים שונים. ברוב השנים הפשוטות קוראים אותה עם פקודי; בשנים אחרות קורים אותה לבד או יחד עם פרשיות כמו פרה, החודש או שקלים.
הפרשה נפתחת בהקהלות של כל עדת בני ישראל. משה מודיע על איסור מלאכה בשבת, ובפרט על איסור הבערת אש בשבת. חז"ל למדו מכך שהעבודות שנעשו בהקמת המשכן הן דוגמה למלאכות האסורות בשבת.
משה קורא לתרומות חומרי גלם לבניית המשכן. האנשים מביאים זהב, אבנים, שמן ובשמים. הנשים טוו יריעות עיזים. משה ממנה את בצלאל בן אורי, את אהליאב בן אחיסמך ואת "כל איש חכם לב" לעבודה המיוחדת, אמנים בעלי כישרון במלאכות העדינות.
הפרשה מסדירה את בניית המשכן ואת כלי הקודש. בין המרכיבים המוזכרים: יריעות המשכן, קרשים ובריחים, הפרוכת, הארון והכפורת, שולחן לחם הפנים, המנורה, מזבחות, שמן המשחה והקטורת, הכיור וחצר המשכן. פירוט זה דומה לציוויים שמופיעים בפרשות קודמות ומעורר שאלות פרשנותיות על החזרה בפירוט.
ההפטרה היא מתוך ספר מלכים, ומתארת את בניית בית המקדש הראשון. מנהגי הקריאה של ההפטרה משתנים בין קהילות שונות. ברוב השנים, כשהפרשה מחולקת בתוך אחת מארבע הפרשיות, לא נוהגים לקרוא את ההפטרה היעודית.
ויקהל היא הפרשה העשירית בספר שמות. היא מדברת על הקמת המשכן. משכן (אוהל מיוחד לבית תפילה) הוא המקום שבו העדה זוכרת את הקשר שלה עם ה'.
קוראים את הפרשה בין כ"ב באדר לכ"ט באדר. לפעמים קוראים אותה יחד עם פרשת פקודי.
משה קורא לכל בני ישראל. הוא מזכיר שאסור לעבוד בשבת. הוא גם מבקש מהעם לתרום חומרים לבניית המשכן.
האנשים נותנים זהב, אבנים, שמן ובדים. הנשים טוו יריעות עיזים. משה ממנה את בצלאל ואת אהליאב ואחרים, שהם אמנים מוכשרים, שיעבדו על החפצים.
הפרשה מפרטת את חלקי המשכן: יריעות, קרשים, הארון, המנורה, מזבח וכלים נוספים. הפרטים חוזרים על דברים שנאמרו קודם בפרשות אחרות.
ההפטרה מסיפור בבניין בית המקדש בספר מלכים. ישנן מנהגים שונים לגבי קריאת ההפטרה בקהילות שונות.
תגובות גולשים