פרשת תצוה

פרשת תצוה היא הפרשה השמינית בספר שמות. היא ממשיכה את פרשת תרומה ומציינת את ההכנות לקראת הקמת המשכן. המשכן (מבנה עבודת ה' לצרכי פולחן) מוזכר בפרשה יחד עם הנחיות על בגדי הכהונה, על שבעת ימי המילואים (ימי ההכנה וההסמכה של הכהנים), על הדלקת מנורת המשכן והקמת מזבח הקטורת. הפרשה נקראת בדרך כלל בין ח' באדר לט"ו באדר, ובשנה מעוברת באדר א'.

הפרשה נפתחת בפנייה "ואתה תצוה" בלי להזכיר את שמו של משה. על פי הפשט זו המשך ישיר לציווי שבפרשת תרומה, שנפתח בפנייה אל משה. זו גם הפרשה היחידה בחומש שבה לא מוזכר שמו של משה. הזוהר, הרא"ש ובעל הטורים מקשרים את העדר השם לבקשתו של משה לאחר חטא העגל בפרשה הבאה, ומציינים שהשם הושמט לפרשה אחת.

הפרשה מתחילה בציווי על שמן הזית להדלקת המנורה מדי יום. לאחר מכן מובאים הוראות לבגדי הכהונה. לבגדי הכהן הגדול מוזכרים פריטים מרכזיים כמו החושן (לבוש עם אבני שמיטה), האפוד והציץ. לכהנים הפשוטים הוזכרו כמה פריטים עיקריים, למשל כתונת ואבנט. בהמשך מובאים קרבנות המילואים, שיוקרבו לצורך קידוש והכשרת הכהנים. מופיע גם הציווי על קרבן התמיד, שיוקרב על מזבח העולה. בסיום נדרשת הכנת מזבח הזהב להקטיר עליו קטורת (סמים ריחניים), ויש רמז לטקס יום הכיפורים שיתבצע שם אחת לשנה.

השבת בה קוראים את פרשת תצוה יכולה לחול בעשרה תאריכים שונים.

פרשת תצוה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות. היא ממשיכה את פרשת תרומה ועוסקת בהכנות למשכן. המשכן הוא מקום לעבודת ה'.

הפרשה מתחילה במילים "ואתה תצוה" אבל לא אומרת את שמו של משה. זו הפרשה היחידה בחומש בלי השם שלו.

יש ציווי להביא שמן זית כדי להדליק את המנורה כל יום. המנורה היא נר מיוחד בתוך המשכן. יש הוראות על בגדי הכהן הגדול, למשל החושן והאפוד. לכהנים הפשוטים היו כמה בגדים פשוטים, כמו כתונת. מוזכרים גם קרבנות להכשרת הכהנים, וקרבן התמיד שמוקרב כל יום. בסוף צריך להכין מזבח זהב להקטיר עליו קטורת. יש רמז לטקס של יום הכיפורים, שהוא יום מיוחד לכפרה פעם בשנה.

השבת של פרשת תצוה יכולה לחול בעשרה תאריכים.