פשקאן

פשקאן (ברומנית: Paşcani) היא עיר במחוז יאשי, בצפון־מזרח רומניה. היא נמצאת כ־75 ק"מ צפונית־מערבית לעיר יאשי, על טראסות מימין נהר סירט. העיר מהווה צומת מסילות ברזל חשוב.

בשנת 2009 מנתה פשקאן כ־42,682 תושבים. בעבר צמחה העיר מיישוב קטן במאה ה־19 ועד לעיר מודרנית במאה ה־20. בתחום המנהלי שלה שייכים חמישה כפרים סמוכים: בלג'שט, בושטן, גסטשט, לונקה וסודומן.

אתרים נאוליתיים מהתרבות קוקוטן נמצאו בסביבת פשקאן, מה שמצביע על יישוב בן אלפי שנים. התיעוד הראשון של השם מופיע ב־1419. השם הגיע כנראה ממשפחת בויאר מקומית בשם פאשקה.

מיקומה על הנהר ועל מסלולי תחבורה הפך אותה למרכז מסחרי במאה ה־19. מסילות ברזל שנבנו בין 1869 ל־1871 חיברו אותה לערים גדולות ותרמו לשגשוג. העיירה אירחה שווקים רבים ובסוף המאה ה־19 הייתה מרכז כפרי חשוב עם תעשיות מקומיות ובתי ספר.

בשתי מלחמות העולם ובכמה גלגולים פוליטיים העיר חוותה זעזועים. בתחילת אפריל 1944 היא נכבשה ונפגעה קשה במלחמת העולם השנייה. בתקופת השלטון הקומוניסטי הפכה לפינת תעשייה, ובשנות ה־90 אחרי נפילת המשטר חלק מהמפעלים נסגרו או שינו את פעילותם.

עוד במאה ה־19 התפתחה בקהילה היהודית פעילות מסחרית ותעשייתית. היהודים הקימו מוסדות כגון בית כנסת ומקווה. בתחילת המאה ה־20 הם היו חלק משמעותי מאוכלוסיית העיר.

במהלך תקופות של אלימות ומלחמה סבלה הקהילה: במרידות ובימי המשטרים הפאשיסטיים הופעלו הגבלות, וגברים נשלחו למחנות עבודות. במרץ 1944 כמה עשרות יהודים נהרגו בהפצצות בתחנת הרכבת. לאחר המלחמה חזרו חלק מן הקהילה, אך רבים עלו לישראל בהמשך המאה.

העיר ידועה בסדנאות הרכבות שפעלו בה מאז 1869, היום חברת "רמאר" מפעילה חלק מהפעילות התעשייתית. בתקופת הקומוניזם התעשייה שלטה בכלכלה המקומית. אחרי 1989 נרשמו סגירות, צמצומים ופתיחת חברות חדשות בתחומים כמו חומרי בניין, מוצרי טקסטיל ומאפיות.

בפשקאן פעלו בתי ספר וביניהם גימנסיה (בית ספר תיכון) כבר בראשית המאה ה־20. כיום המוסד המרכזי נקרא על שם הסופר מיכאיל סדוביאנו, יליד המקום. דמויות תרבות רומניות חשובות למדו או לימדו בעיר.

העיר ושכניה מציעים אתרים היסטוריים הקשורים לקורבן ההיסטוריה המקומית ולהתפתחות התעשייתית.

(לא צוינו ערים תאומות בטקסט המקורי.)

פשקאן היא עיר ברומניה. העיר שוכנת קרוב ליאשי, כ־75 ק"מ משם. ליד העיר זורם הנהר סירט. זו נקודת חיבור של מסילות רכבת.

בשנת 2009 היו בפשקאן כ־42,682 תושבים. לעיר שייכים גם חמישה כפרים קטנים בסביבה.

הסביבה של פשקאן הייתה מיושבת כבר לפני אלפי שנים. את השם של העיר רושמים לראשונה במאה ה־15. במאה ה־19 נבנו מסילות רכבת ולפשקאן הפכה לעיירת שוק חשובה.

בעת מלחמת העולם השנייה העיר נפגעה וקיבלה שינויים גדולים אחרי זה. בתקופת השלטון הקומוניסטי נבנו מפעלים רבים בעיר.

לפני השנים האחרונות חיו בעיר יהודים. הם עסקו בסחר ובמסחר. הם בנו בית כנסת ובית קברות. במלחמה הקהילה סבלה, וחלק מהאנשים עזבו אחרי המלחמה.

מאז 1869 פעלו בעיר סדנאות רכבות. בתקופה הקומוניסטית פעלו מפעלים רבים. אחרי 1989 חלק מהמפעלים נסגרו ונפתחו חברות חדשות.

בעיר יש בתי ספר ותלמידים מפשקאן למדו אצל מורים מפורסמים. הסופר מיכאיל סדוביאנו נולד בפשקאן וכתב על העיירה.

יש בעיר אתרים היסטוריים שמספרים על חיי העבר ועל התעשייה המקומית.