פתחיה בן יעקב מרגנסבורג (מאה ה-12) היה נוסע יהודי שכתב תיאור של מסעו ממערב למזרח.
בשנת 1175 לערך יצא למסע לארץ ישראל ולבבל. סיבות הנסיעה אינן ברורות, אך נראה שרצה לביקר במקומות הקדושים. בנתיבו ביקר בין היתר בפולין, ברוס של קייב, בבבל, בסוריה ובארץ ישראל.
הוא היה אחיו של רבי יצחק הלבן, מבעלי התוספות (מחברי פירושים ותוספות על התלמוד). בבבל התרשם מאוד מהישיבות (בתי-מדרש ללימוד תורה) ומהכבוד שזכו לה הקהילות שם. הוא אף קיבל המלצות מממשיכי הגאונים; הגאונים היו ראשי הישיבות בבבל.
כשהגיע לארץ ישראל לאחר מסעי הצלב מצא קהילות מצומקות. לפני 1187 בירושלים מצא רק יהודי אחד, צבע (אדם שעובד בצביעה), שהיה נשאר בה בהיתר מהצלבנים. בין קהילות הארץ שציין היו חברון, עכו וטבריה. תיאוריו על קברי צדיקים ומקומות קדושים שימשו חוקרים מאוחרים לגילויים ולמיפוי אתרים.
לגבי חזרתו לגרמניה יש חוסר עקיבות: ייתכן שתיאורים אבדו או שלא נכתבו. סביר שחזר לארץ מולדתו עד לא יאוחר מ-1217, משום שרבי יהודה החסיד השתמש בחלק מספרו.
בכמה ערים נקראים רחובות על שמו.
הספר עוסק בעיקר במסעות בארץ-ישראל, בבבל ובסוריה. ישנה השערה כי יהודה בן שמואל החסיד ערך את ספרו על פי תיאוריו של פתחיה, וכי יצא במספר עריכות לפני שזכה לצורתו הסופית.
המהדורה הראשונה הודפסה ב-1595 בפראג בשם "סיבוב". מאז יצאו כ-24 מהדורות והוא תורגם לשפות רבות. חוקרים מחשיבים את תיאוריו מקור חשוב לחקר חיי היהודים במזרח ולידיעת הארץ בתקופתו.
פתחיה בן יעקב מרגנסבורג חי במאה ה-12. הוא היה נוסע יהודי וכתב על דרכו.
בערך בשנת 1175 יצא למסע ארוך. הוא נסע מפולין ועד ארץ ישראל. המסע עבר גם דרך בבל וסוריה.
אחיו היה רבי יצחק הלבן, רב מפורסם שכתב פירושים על התלמוד. בבבל ראה פתחיה ישיבות. ישיבה היא בית-ספר ללימוד תורה. הוא התפעל מהלימוד ומהמקום של הקהילות בבבל.
כשהגיע לארץ ישראל אחרי מסעי הצלב מצא שם מעט יהודים. בירושלים לפני 1187 מצא רק יהודי אחד. האיש היה צבע, כלומר עובד בצביעה, והיה לו היתר מיוחד מהצלבנים.
פתחיה כתב גם על קברי צדיקים. צדיקים הם אנשים שעמדו בקדושה ורבים באו לבקר את קברותיהם. תיאוריו עזרו לאנשים מאוחר יותר למצוא מקומות קדושים.
ספרו של פתחיה דן בעיקר בארץ-ישראל, בבבל ובסוריה. ההוצאה הראשונה הודפסה בפראג בשנת 1595 בשם "סיבוב". מאז יצאו מהדורות רבות של הספר.
תגובות גולשים