צ

צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי. שמה צָדִי. בקרב יהודי תימן נהגו לקרוא לה צאד. רבים מכנים אותה צַדִּיק, ככל הנראה בטעות שקשורה לאות ק' שמגיעה אחריה. הטעות מתועדת כבר מהמאה ה-11.

ההגייה המסורתית בקרב יהודי ארצות ערב הייתה כמו האות הערבית ص, צליל דומה ל'ס כבד (בכתב מדעי: /sˤ/, מערכת סימונים לייצוג צלילים). במאה ה-21 ההגייה הנפוצה יותר מזכירה שילוב של תּ+ס או עיצור מכתשי דמוי /ʦ/ (צליל כמו ts). חוקרים מתווכחים אם ההגייה המקורית הייתה כמו של יהודי ארצות האסלאם או כמו שמקובל היום.

צ' נמנית עם חמש האותיות השיניות, קבוצת אותיות בעלת מאפיינים דומים. כאשר מצרפים גרש (סימן קטן אחרי האות) ל־צ, כותבים צ', נהגית כ־/ʧ/ (ch באנגלית), לפי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון. השימוש בגרש הוא חדש יחסית. מקורו בלאדינו, שם מסמנים בעזרתו כמה צלילים. צ' נבחרה בגלל שההגייה האשכנזית ts דומה ל־ch באנגלית, ויש דמיון גם ברוסית ובשפות סלוביות.

בסופי מילים צורתה משתנה לצורה סופית: ץ. כיום יש שכתיבה צ' סופית לפי תקן, אך בפועל רואים גם וריאציות. לדוגמה, מותג יוצר את השם פיתה קראנצ' כצורה ידידותית לשיווק.

בפעלים ובצירים מסוימים מתרחשות התאמות צליליות. לדוגמה, צירופים שבהם האות ת' מוחלפת בט' כמו במילים הצטער, הצטרף.

הצורה הסופית של האות היא ץ. במערכות מחשב האות צ מיוצגת בקוד Unicode כ־05E6, והאות ץ כ־05E5. סדר זה עוזר במיון מילים במילונים: קץ תופיע לפני קצה.

במורס מצוינת האות באמצעות הרצף קו קו נקודה (בשיטה של נקודות וקווים). בברייל, כתב המישוש לעיוורים, יש ייצוג מיוחד לצ'. באלפבית צלילי (שיטה לזיהוי אותיות בדיבור) משתמשים במילה 'ציפור' לייצוג צ'. באיתות בדגלים (סמפור) משתמשים בדגל הפונה מערבה ודגל הפונה דרום-מזרחה להבעת צ'.

בגימטריה (שיטה שמקנה ערך מספרי לאות) ערכה של צ' הוא 90. לערך של ץ מציינים 900, אך משתמשים בדחיסה תת"ק במקום זאת. צ' מקוצרת לרוב לציון 'צפון'. בישראל האות צ' על מוצר או רכיב עשויה להצביע על שייכות לצה"ל. בשפה העברית המודרנית השכיחות של צ היא כ־1.28%. השכיחות של ץ סופית היא כ־0.14%, והיא הנדירה ביותר בשימוש.

צ' היא האות ה-18 באותיות העבריות. שמה צָדִי. בתימן קראו לה צאד. יש מי שקוראים לה צַדִּיק בגלל טעות ישנה.

לפי המסורת, צ' נהגה כמו האות הערבית ص, שזה סוג של ס'. היום רוב האנשים שומעים צ' כצליל דמוי 'צ' או 'צ' ו־ש' ביחד (כמו ts). חוקרים לא מסכימים על ההגייה המקורית.

כשמוסיפים גרש (סימן קטן אחרי האות) כותבים צ' והצליל קרוב ל־ch באנגלית. צורה מיוחדת לָאחרית מילה היא ץ. כך כותבים את האות בסוף המילה.

במחשב לאות צ יש קוד מיוחד שנקרא Unicode. לקוד של צ קוראים 05E6. לקוד של ץ קוראים 05E5. זה עוזר לסדר מילים במילון.

במורס, שיטה של נקודות וקווים, צ' מיוצגת כקו קו נקודה. בברייל, כתב למישוש, יש סימן לצ'. במילה 'ציפור' משתמשים כדי לזהות את האות בקול. באיתות בדגלים יש דגל שמצביע מערבה ודגל שמצביע דרום־מזרחה לצ'.

בגימטריה (ערך מספרי של אות) צ' שווה 90. ערך של ץ הוא 900, אך משתמשים בדרך אחרת כדי לייצג 900. צ' מקוצרת כמילה 'צפון'. בסמלים בישראל, צ' על מוצר יכולה לסמן קשר לצה"ל. בצורות כתיבה מודרניות השימוש בצליל צ הוא כ־1.28% מכל האותיות. ץ סופית נדירה יותר, כ־0.14%.