צ'אד

רפובליקת צ'אד היא מדינה ללא מוצא לים במרכז אפריקה. היא גובלת בלוב, בסודאן, ברפובליקה המרכז-אפריקאית, בקמרון, בניגריה ובניז'ר. רוב התושבים במרחב הם מוסלמים, וישן חוסר אוריינות רחב, במיוחד בקרב נשים (רק כ-14% מהן יודעות לקרוא ולכתוב). צ'אד חברה בארגונים אזוריים ומעורבת בפוליטיקה האזורית.

השדה הארכיאולוגי בצ'אד עשיר: נמצאו בו שרידים פרה-היסטוריים חשובים, ביניהם לסת של Australopithecus bahrelghazali וגולגולת של Sahelanthropus tchadensis, שמראים כי האדם הקדמון היה באזור לפני מיליוני שנים. באזור אנדי יש ציורי סלע וממצאים עתיקים שמצביעים על תרבויות קדומות.
במשך ימי הביניים נוצרו במרכז צפון-אפריקה מדינות סאהליות מקומיות, והאזור היה חלק ממסלולי מסחר חשובים. בהמשך שלטו אז ממלכות כמו קאנם-בורנו.
ב-1891 הפכה צ'אד לקולוניה צרפתית. ב-1960 קיבלה עצמאות מצרפת. אחרי העצמאות פרצו סדרות של עימותים פנימיים. בשנים ה-80 האזרחיות וההתערבות הלובית השפיעו על מצבה.
בשנות ה-80 וה-90 עלו לשלטון דמויות כמו היסנה הברה, שאחריו עלה לשלטון אידריס דבי ב-1990. דבי שלט במשך שנים רבות, שינה סעיפים בחוקה ועמד בפני מחאות ומתקפות מורדים. הברה נידון בעוון פשעים, וב-2016 נידון למאסר עולם.
באפריל 2021 הודיע הצבא כי אידריס דבי מת מפציעות אחרי קרב בצפון המדינה. הצבא הכריז על פיזור הפרלמנט ומינה מועצת מעבר למשך 18 חודשים.
בנובמבר 2024 הודיעה צ'אד על סיום הסכם שיתוף פעולה ביטחוני עם צרפת, ובינואר 2025 יצאו כל כוחותיה של צרפת מהמדינה.

הדגל הורכי וכולל שלושה צבעים: כחול, צהוב ואדום. הכחול מסמל תקווה ושמיים, הצהוב את השמש והמדבר בצפון, והאדום גבורה במאבק לחירות.

כחוקת המדינה היא של רפובליקה נשיאותית: הנשיא נבחר בידי בוגרי 18 וממנה את ראש הממשלה והקבינט. הפרלמנט הוא חד‑ביתי עם 155 מושבים, אך החוקה זורקת אפשרות לסנאט שלא הוקם. למערכת המשפט יש בתי דין שונים, ובראשם בית משפט עליון. בפועל הרשות המבצעת מחזיקה בכוח רב, והנשיא משפיע על מינויים בכירים.

היחסים הדיפלומטיים עם ישראל החלו בשנות ה-60. צ'אד ניתקה קשרים בראשית שנות ה-70, אך שיתופי פעולה סודיים במגוון תחומים נמשכו. בשנות ה-2000 התקיימו שיחות וחידוש יחסים נדון מספר פעמים. ב-2018 וב-2019 התקיימו ביקורים רשמיים, וב-20 בינואר 2019 הוכרז על חידוש היחסים. ב-1 בפברואר 2023 הוכרזה פתיחת שגרירות צ'אד ברמת גן.

צ'אד מחולקת ל-22 אזורים מאז 2008. כל אזור מנוהל על ידי מושל שמונה על ידי הממשלה. האזורים נחלקים לנפות ותת-נפות.

כלכלת צ'אד מבוססת בעיקר על חקלאות וכריתת צאן. כ-80% מהאוכלוסייה פרנסתן מחקלאות. מאז 2004 החלה הייצוא של נפט. הייצוא העיקרי כולל כותנה, בקר וגומי ערבי. המדינה עשירה במינרלים כמו אורניום, אשלגן וקאולין, אך סובלת מחוסר ביצועים תשתיתיים, יוקר חשמל ותלות בסיוע חיצוני.

האחריות לביטחון ממומנת על ידי הצבא, הז'נדרמריה והמשמר הלאומי. המשטרה גם היא שותפה בשמירה על הסדר הציבורי.

שטח צ'אד כ-1,284,000 קמ"ר. צפונית שורר אקלים מדברי ששייך לסהרה. במרכז יש אקלים סאהל צחיח למחצה, ובדרום סוואנה טרופית. הנוף בדרך כלל מישורי, פרט להר אמי קוסי בצפון‑מערב (3,415 מטרים) ולרמות אנדי וואדאי במזרח. פחות מ-3% מהאדמה ראויים לעיבוד. אגם צ'אד הצטמק מאוד בעשורים האחרונים והוא חשוב מאוד באזור.

אוכלוסיית צ'אד כ-19 מיליון איש. תוחלת החיים הממוצעת כ-53 שנים. שיעור הפריון גבוה: כ-6 ילדים לאישה. שיעור התמותה התינוקית כ-65.48 ל-1,000 לידות. כ-210,000 נשאי HIV חיים בצ'אד, וכ-2,700 מתים מדי שנה ממחלה זו. כ-73% מהאוכלוסייה בורות קריאה וכתיבה. כ-74.8% מהתושבים גרים בכפרים. קיימות מעל 200 קבוצות אתניות. החלוקה הדתית משקפת רוב מוסלמי (כ-51.8%) וציבורים נוצריים בדרום (פרוטסטנטים 23.5%, קתולים 20.3%). ערבית וצרפתית הן השפות הרשמיות, לצד כ-120 לשונות ודיאלקטים מקומיים.

צ'אד היא מדינה גדולה במרכז אפריקה. אין לה חוף לים. היא גובלת בלוב, בסודאן, בקמרון ובמדינות נוספות. רוב האנשים בצ'אד מוסלמים. רבים לא יודעים לקרוא ולכתוב.

בצ'אד נמצאו עצמות אדם קדום מאוד. זה מראה שאנשים חיו שם מיליוני שנים לפני כן. במשך שנים שימשו באזור דרכי מסחר. ב-1891 הפכה צ'אד לקולוניה של צרפת. ב-1960 קיבלה צ'אד עצמאות. אחרי זה היו שם מאבקים ומלחמות בין קבוצות שונות. בשנת 2021 מת נשיא חשוב, והצבא ניהל תקופה של מעבר.

הדגל עומד בצבעים כחול, צהוב ואדום. הכחול מסמל שמיים ותקווה. הצהוב מסמל שמש ומדבר. האדום מסמל גבורה.

לצ'אד יש נשיא שנבחר. הנשיא ממנה את ראש הממשלה ואת הממשלה. יש פרלמנט עם 155 נציגים.

לצ'אד היו קשרים עם ישראל בשנות ה-60. הם ניתקו יחסים בשנות ה-70. ב-2019 חידשו את הקשרים. ב-2023 נפתחה שגרירות של צ'אד בישראל.

המדינה מחולקת ל-22 אזורים. בכל אזור יש מושל שמונה על ידי הממשלה.

רוב האנשים עובדים בחקלאות. מאז 2004 יש בצ'אד גם נפט. המדינה מייצאת כותנה, בקר וגומי ערבי.

צ'אד גדולה מאוד ויש בה מדבר בצפון וסוואנה בדרום. אגם צ'אד הצטמק מאוד בשנים האחרונות. רק מעט אדמה מתאימה לעיבוד.

יש בצ'אד כ-19 מיליון תושבים. אנשים רבים חיים בכפרים. יש יותר מ-200 קבוצות אתניות. ערבית וצרפתית הן השפות הרשמיות.