צ'ארלס מינגוס

צ'ארלס (צ'ארלי) מינגוס (22 באפריל 1922, 5 בינואר 1979) היה מוזיקאי ג'אז אמריקאי. הוא ניגן קונטרבס, הלחין והוביל הרכבים. בנוסף, נגינה בפסנתר, גיטרה בס ושירה הופיעו בעבודתו. ידוע גם במחאתו נגד הפרדה גזעית.

מינגוס נולד בבסיס צבאי בנוגלס שבאריזונה. אמו נפטרה לפני גילו שנתיים, וגדל בשכונת וואטס בלוס אנג'לס. כבר בילדות אהב מוזיקה, במיוחד את דיוק אלינגטון. מוצאו היה מעורב, ולכן הרגיש שאינו שייך באופן ברור לקהילה אחת. הוא התחיל עם טרומבון בגיל שש, עבר לצ'לו ובהמשך החליף לקונטרבס בתיכון כי הוא נתן יותר הזדמנויות מקצועיות. בין מוריו לבס היו רד קאלנדר והרמן ריינשאגן. גם למד קומפוזיציה עם צ'ארלס ריס.

מינגוס בלט כבר בגיל צעיר כבסיסט מחונן. בשנות ה‑40 ניגן עם בארני ביגארד, לואי ארמסטרונג וליונל המפטון. ב‑1950 עבר לניו יורק וניגן בטריו של רד נורוו. בתחילת שנות ה‑50 עבד קצרה עם דיוק אלינגטון, אך פוטר אחרי קטטה עם חואן טיזול.
בשנת 1952 ייסד עם מקס רואץ' את חברת התקליטים Debut כדי לשלוט בהפצת יצירתו. ב‑1953 הופיע ואלתקליט את ההקלטה המפורסמת של מסיי הול עם דיזי וג'אזיסטים אחרים, וביצע בה תיקונים לקול הבס.
בהמשך הקים בניו יורק את "סדנת הג'אז" (Jazz Workshop), הרכב של 8, 10 נגנים שבו ניסו צורות אלתור חדשות ונגנו קטעים ארוכים עם סולואים רבים.

זוהי תקופה פוריה במינגוס. הוא הוציא עשרות תקליטים רשמיים ורבים נוספים הוקלטו בהופעות חיות. אלבומים מרכזיים: Pithecanthropus Erectus (יצירה ארוכה על התפתחות האדם), The Clown ו‑Mingus Ah Um (1959) שבו נמצאים "Goodbye Pork Pie Hat" ו‑"Fables of Faubus", שיר מחאה נגד מושל שתמך בהפרדה גזעית.
בשנות ה‑60 הכיר אורנט קולמן והושפע מתנועת הג'אז החופשי, אך שמר על מבנים מסודרים ביצירותיו. הוא עבד עם אריק דולפי ודני ריצ'מונד, והוציא תקליטים חשובים כמו Charles Mingus Presents Charles Mingus ו‑The Black Saint and the Sinner Lady, יצירה עם הרכב גדול שנחשבת לנדירה בתזמור הג'אז.
ב‑1963 הוציא תקליט הכולל את השיר הפוליטי "Freedom". ב‑1964 יצא לסיבוב הופעות מוצלח באירופה, עד למותו הפתאומי של אריק דולפי בברלין.

מינגוס פיתח סגנון ייחודי: הרכבים עם חטיבת כלי נשיפה גדולה יחסית וקונטרבס מוביל בקדמת הבמה. הוא שילב מקצבים אפריקאים ושבטיים, שינוים פתאומיים בקצב, טכניקות של קריאה ותגובה (call and response) ותחרות בין סולואים. הקטעים נעשו ארוכים יותר, אך שמרו על מבנה קומפוזיציוני ברור. עוד טכניקה בולטת: בנייה בשכבות, כאשר נגנים מצטרפים בזה אחר זה ויוצרים מתח דינמי.

לאחר מות דולפי ירדה פעילותו. ב‑1974 הוציא את האלבומים Changes, הכוללים ביקורת חברתית וקטעי מחווה לדיוק אלינגטון. באמצע שנות ה‑70 אובחן במחלת ה‑ALS (ניוון שרירים), ונפגעו יכולתו לנגן ומצבו הנפשי. הוא אושפז במקסיקו, וקשרים עם הזמרת ג'וני מיטשל הובילו להקלטות משיחותיהם.
מינגוס נפטר במקסיקו בגיל 56. לפי צוואתו גופתו נשרפה ואפרו פוזר בנהר הגנגס בהודו.

ב‑1971 פרסם את האוטוביוגרפיה Beneath the Underdog, שבה תיאר בין היתר התעללות בילדותו והתנהגויות אלימות משלו. לאורך חייו התמודד עם גזענות והשתמש בקולו כנגד ההפרדה הגזעית. באוטוביוגרפיה תיאר גם מערכות יחסים רבות ונישא חמש פעמים, כאשר בשניים מהמקרים נשא שתי נשים במקביל.

יצירותיו ממשיכות להשפיע על נגני ג'אז. הוקמו הרכבים ייעודיים למוזיקתו, כמו Mingus Dynasty ו‑Mingus Big Band. אלמנתו סו גרהם מינגוס מנהלת את הסדנה לג'אז להמשך הוראת רוחו. אלביס קוסטלו הקליט לחנים שלו עם מילים פרי עטו. יצירתו הארוכה Epitaph הושלמה והוצגה ב‑1989 בניצוח גונתר שולר בתזמורת של 30 נגנים במרכז לינקולן.

מינגוס נכנס להיכל התהילה של הג'אז ב‑1971. הרבה מההכרה הגיע אחרי מותו. ב‑1993 רכשה ספריית הקונגרס את עזבונו והכריזה על כך כרכישה חשובה בהיסטוריה של הג'אז. ב‑1995 יצא בול דואר לזכרו. ב‑1997 זכה בפרס גראמי על מפעל חייו, ואלבומו Mingus Dynasty מ‑1959 נבחר להיכל התהילה של גראמי.

צ'ארלי מינגוס (1922, 1979) היה מוזיקאי ג'אז אמריקאי. הוא ניגן קונטרבס. קונטרבס הוא כלי גדול עם מיתרים.

נולד באריזונה וגדל בשכונת וואטס בלוס אנג'לס. אמו מתה כשהיה קטן. אהב מאז ילד מוזיקה של דיוק אלינגטון.

החל לנגן ונסע לעבוד עם נגנים מפורסמים כמו לואי ארמסטרונג. ב‑1952 הקים חברה קטנה לתקליטים בשם Debut. בנה בהרכב called "סדנת הג'אז" שבו נגנים ניסו אלתור, נגינה חופשית בלי תווים מדויקים.

הוציא תקליטים חשובים כמו Mingus Ah Um. כתב שירים ידועים כמו "Goodbye Pork Pie Hat". חלק מיצירותיו היו ארוכות וניסו לשלב מקצבים אפריקאים.
בשנת 1964 יצא לסיבוב הופעות באירופה. חברו המוזיקאי אריק דולפי מת בברלין.

ההרכבים שלו כללו הרבה כלי נשיפה והקונטרבס של מינגוס היה במרכז. הוא שילב מקצבים מיוחדים, קריאה ותגובה בין הנגנים, וסולואים תחרותיים.

ב‑1974 הוציא תקליטים עם ביקורת על החברה. באמצע שנות ה‑70 חלה במחלה בשם ALS. מחלה זו פוגעת בשרירים. הוא נפטר במקסיקו בגיל 56. לאחר מותו נמשכו נגנים להקליט את שיריו. היום יש הרכבים שמנגנים רק מוזיקה שלו והסדנה לג'אז שלו ממשיכה ללמד נגנים צעירים.

נכנס להיכל התהילה של הג'אז. ספריית הקונגרס רכשה את עיזבונו. הוצא בול דואר לזכרו וגם קיבל פרס גראמי על מפעל חייו.