צבא בר כוכבא

מקורות על צבא בר כוכבא מוגבלים, וממנו אפשר לשחזר בעיקר רעיונות כלליים. המרד נבנה סביב גרעינים קטנים של קנאים (אנשים קיצוניים בדעתם הדתית) שפעלו על בסיס משפחתי ואמון הדדי. קבוצות כאלה טרפדו את השלטון הרומי בהתקפות מקומיות, וממנה נוצרה בסופו של דבר קבוצה מאורגנת יותר, בראשות בר כוכבא.

הוגדו מספרים שנויים במחלוקת לגבי גודל הצבא: המסורת התלמודית מדברת על מאות אלפים, אך זה כנראה מוגזם. יש מסורות של 12,000 לוחמים מובחרים, מספר שנראה יותר סביר. היו בקרב המורדים מבחני סינון קשים, שמרמזים על גיוס מאורגן או חובה. יש עדויות לאגרות שמזכירות קבוצות גליליות שסייעו במרד, ולכתובת של דיו קסיוס המקנה לבר כוכבא שליטה על עד כ-50 מבצרים.

בר כוכבא מתואר במקורות כגבר חזק, כריזמטי וקשה. המסורת היהודית הגדילה את גבורתו, ורבי עקיבא קרא לו "מלך המשיח" (משיח = המנהיג המשיחי). מנהיג כזה הוביל משמעת קפדנית ויצר אמון גדול בחייליו, ולעתים אף נטו הם לסמוך על כוח עצמם יותר מאשר על עזרת שמים.

על פי מסורות, תלמידי רבי עקיבא השתתפו במרד ונפלו רבים מהם. מסורת אחת מציינת 24,000 תלמידים שמתו בזמן הקצר של הקרבות. יש הסברים שונים במחקר, אבל אם הם נטלו חלק, זה מעיד על תמיכה עממית רחבה ועל אופי משיחי-לאומי של המרד.

המורדים השתמשו רבות במערות מסתור תת-קרקעיות כדי להימנע מעימות פתוח. האסטרטגיה הייתה גרילה: פשיטות פתאומיות ממערות, נסיגה חזרה למסתור, ותמיכה הדדית בין מערכות מסתור שכנות. לעתים הרומאים איתרו מערות, הדליקו עשן או סתמו כניסות, ובכך הביאו למות הנמצאים בהן.

למרות ההפרזות, הצבא היה חזק דיו כדי לכבוש חלקים נרחבים ולהזיק ללגיונות רומיים. רומא העבירה מפקדים בכירים לדיכוי המרד, וכתובות ניצחון ברומא מעידות על התייחסות רשמית לניצחון זה. הקיסר אדריאנוס אף קיבל את תואר האימפרטור בפעם השנייה אחרי דיכוי המרד, ומצביאים רבים קיבלו אותות כבוד על הצלחתם.

בר כוכבא נתן למאבק צביון דתי-משיחי, והטביע מטבעות עם כוכב ותיאורים מקדשיים. לאחר המרד נדונו בסנהדרין ובספרות ההלכתית מונחים כמו "מלחמת רשות" (מתקפה יוזמת) ו"מלחמת מצווה" (מלחמה הגנתית), כדי לקבוע מי חייב להצטרף ולפי אילו כללים.

בר כוכבא התחיל מקבוצה קטנה של לוחמים. קנאות (רצון חזק לשמור על הדת) עזרה להם להתארגן.

העדויות על מספר החיילים שונות. סיפרו על מאות אלפים, אבל זה כנראה מוגזם. ייתכן שהיו אלפים בודדים עד עשרות אלפים. הם עשו מבחנים קשים כדי לבחור את הלוחמים.

בר כוכבא היה מנהיג חזק. רבי עקיבא קרא לו "מלך המשיח" (משיח = המנהיג הגדול). הלוחמים האמינו בו מאוד.

מסורת אחת מספרת שתלמידי רבי עקיבא לחמו במרד. רבים מהם נהרגו. זה הראה שיש תמיכה גדולה במרד.

המורדים הסתתרו במערות מסתור (מקומות מקורים להחביא אנשים). הם פשטו פתאום על חיילים רומיים, ואז חזרו למערות כדי להימלט.

המורדים הצליחו לגרום נזק לרומאים, והרומאים שלחו מפקדים חשובים לקרב. לאחר הדיכוי הרומאים חגגו וניצחו.

בר כוכבא הדגיש שהמלחמה גם דתית. הוא הכניס סמלים של המקדש למטבעות. לאחר המרד דיברו חכמים על סוגי מלחמות ומתי אנשים חייבים לשרת בצבא.