צבא הגנה לישראל, המכונה צה"ל, הוא הצבא של מדינת ישראל והארגון המרכזי במערכת הביטחון. הוא אחראי על שמירה על קיומה של המדינה. לצה"ל שלוש זרועות עיקריות: זרוע היבשה, זרוע האוויר וזרוע הים.
לפי החוק, צה"ל כפוף לממשלה ולשר הביטחון. בראש המטכ"ל עומד ראש המטה הכללי, "הרמטכ"ל"; נכון למרץ 2025 זה רב-אלוף אייל זמיר. כוחו של צה"ל כלל לפני קיצור השירות (2015) כ־176,500 חיילים בסדיר, ועוד כ־445,000 במילואים. תקציב צה"ל היה כ־82 מיליארד ש"ח ב־2023.
צה"ל הוקם במאי 1948, כשבועיים אחרי הקמת המדינה. טרם ההקמה פעלו בארץ הארגונים המחתרתיים העיקריים, כמו ההגנה. הממשלה הזמנית הוציאה פקודות שהפכו את צה"ל לכוח הצבאי הרשמי, ואיחדה יחידות ולוחמים מארגונים שונים.
בשנות ה־50 ו־60 צה"ל התארגן מחדש והתמקצע. במבצע קדש (1956) הוא פעל בסיני. בניצחונות הבאים, ובפרט במלחמת ששת הימים (1967), צה"ל כבש שטחים רבים והשיג עליונות אווירית באמצעות מבצע מוקד, שבו הושמדו רוב מטוסי האויב.
מלחמת יום הכיפורים ב־1973 נפתחה בהפתעה. בתחילתה נהגו קרבות קשים, אך בהמשך צה"ל התארגן והחזיר כוחות. אחרי מלחמות אלו צה"ל נאלץ להתמודד גם עם פעולות טרור ועם מבצעים מחוץ לגבולות, בין השאר בלבנון.
החל משנות ה־80 צה"ל עסק גם בלחימה בעצימות נמוכה, במבצעים נגד ארגוני טרור, ובפעילות ביהודה, שומרון ועזה. במהלך שנות ה־2000 התקיימו מבצעים ברצועת עזה ובלבנון, כגון מבצע עופרת יצוקה (2008, 2009), מבצע עמוד ענן (2012), מבצע צוק איתן (2014) ומבצע שומר החומות (2021).
בעקבות מתקפות רבות יצא צה"ל למבצע נרחב ברצועת עזה, שכלל לחימה אווירית וקרקעית. המבצעים כללו ניתוק אזורים, חיפושים אחר מנהרות ופעילות ארטילרית.
המטה הכללי (המטכ"ל) מנהל את צה"ל. בצה"ל יש זרועות, פיקודים מרחביים, אגפים וחילות מקצועיים. אגפי המטכ"ל אחראים על תכנון מדיניות והפעלת מערכי התמחות.
הגיוס הוא על פי חוק שירות הביטחון. בישראל יש בדרך כלל שירות חובה לגברים ולנשים. השירות הסדיר נע כיום בשנים שביבי הן קצרות יותר מאשר בעבר; השירות משתנה לפי תקופות וחוקים. אחרי השירות הסדיר, רבים ממשיכים במילואים, קריאה לשירות בעת הצורך. "מילואים" פירושו חיילים ששבו לאזרחות אך נשמרים ככוח גיבוי לצבא.
לצה"ל יש גם משימות לאומיות אזרחיות, למשל: סיוע בהתיישבות דרך הנח"ל (יחידות שיצרו יישובים), יחידות חינוך שמלמדות עברית ותכניות להכשרה צעירים.
צה"ל מצויד בכלים רבים מתוצרת ישראלית ובייבוא. בחיל הים יש קורבטות וספינות טילים. בחיל האוויר משרתים מטוסי F-16, F-15 ו־F-35, ומערכות יירוט כמו כיפת ברזל ליירט רקטות קצרות וטילים. בזרוע היבשה יש טנקי מרכבה, נגמ"שים, מרגמות, רקטות וטילים נגד טנקים. כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) והמערכות הדיגיטליות של הפיקוד מקשרין בין הכוחות.
צה"ל ומערכת הביטחון משתפים פעולה עם התעשיות הביטחוניות הישראליות, והאיחוד עם ארצות הברית וגרמניה משפיע על רכש ותחזוקה של אמל"ח.
לצה"ל קוד אתי רשמי, המכונה "רוח צה"ל". הקוד מדגיש נאמנות למשימה וטוהר הנשק, כלומר שמירה על כללי המלחמה והמעשה המוסרי במסגרת הלחימה. בצה"ל קיימת חניכה חינוכית שמטמיעה ערכים אלה בחיילים.
צה"ל הוא צבא משולב, עם שירות חובה, רזרבות גדולות ויכולות תעופה, ימיות ויבשתיות. לאורך שנותיו הוא עבר ארגון, התעצמות ומעורבות במלחמות ובמבצעים רבים. הוא גם גוף לאומי שממלא תפקידים אזרחיים ומשתמש בטכנולוגיה ותעשייה בתוך ישראל ובעולם.
צה"ל הוא הצבא של ישראל. הוא שומר על המדינה.
יש בצה"ל שלוש יחידות גדולות: יבשתי, אווירי וימי. יבשתי זה החיילים על האדמה. אווירי זה מטוסים. ימי זה ספינות וצוללות.
צה"ל הוקם במאי 1948. לפני זה היו קבוצות לוחמות שונות שהתחברו לצבא אחד.
במהלך השנים נלחם צה"ל במלחמות רבות. במלחמות אלה חיילים הגנו על יישובים ועשו פעולות כדי לשמור על אנשים.
בישראל רוב האנשים מגויסים לשירות כשהם בני 18. שירות זה נקרא "שירות חובה". אחרי השירות רוב החיילים שומרים על קשר עם הצבא ומגיעים למילואים כשצריך.
הצבא גם עוזר לאזרחים. יחידות עוזרות בבניית ישובים, בהצלת פצועים ובהוראה.
לצה"ל יש טנקים שנקראים מרכבות, מטוסים כמו F-16 ו־F-35, וספינות טילים. יש גם מערכת בשם כיפת ברזל. כיפת ברזל היא מערכת שמנסה לעצור רקטות ולהגן על אנשים.
לצה"ל יש קוד אתי. הקוד מלמד לכבד חוקים ולנסות להגן בלי לפגוע בחפים מפשע.
המטרה של הצבא ברורה: לשמור על המדינה ולעזור לאנשים ברגעי צרה.
תגובות גולשים