צבי ברנזון

צבי ברנזון (1907, 2001) היה שופט בבית המשפט העליון ומנכ"ל משרד העבודה. נולד בצפת וגדל בלימוד דתי ובבתי ספר חילוניים. למד מתמטיקה ופיזיקה וקיבל תואר בוגר במדעים ב-1929. בשנים 1929, 1931 עשה הוראה, ואז נסע לקיימברידג' באנגליה. שם גם למד משפטים והוסמך לבריסטר, תואר של עורך דין באנגליה. עם חזרתו התמחה וקיבל רישיון עורך דין.

ב-1931 נישא לחנה וולף. היו להם שתי בנות ובן. בני הזוג היו צמחונים.


משנת 1936 ועד 1949 כיהן כיועץ משפטי של ההסתדרות, ארגון העובדים הגדול בארץ. בתוך תפקידו ריכז עניינים מוניציפליים והוביל ועדות שעיצבו את המוסדות והמנגנון הציבורי של המדינה העתידה לקום. בנובמבר 1947 השתתף בצוות תכנון לביטוח לאומי.


לפני הכרזת המדינה ביקש אותו פנחס רוזן לנסח טיוטה למגילת העצמאות. אחת הטיוטות שלו כללה את המילה "דמוקרטית" שנמחקה מאוחר יותר בטיוטה סופית.

ביוני 1949 מונתה אותו גולדה מאיר לכהן כמנהל כללי של משרד העבודה. בתפקיד זה כיהן כיו"ר ועדות שאיפשרו חקיקת חוקי העבודה הראשונים ואת חוק הביטוח הלאומי.


הוצע למינוי לשופט בית המשפט העליון בתחילת שנות ה־50. המינוי עורר מחלוקת פוליטית, אך ב-29 בדצמבר 1953 מונה לשופט העליון. במהלך כהונתו נודע בעקביותו ובעצמאותו כלפי הממשלה. לפני פרישתו כיהן גם כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

ב-26 בפברואר 1977 פרש לגימלאות בגיל הפרישה. בדבריו בלט דגשו על שלטון החוק ועל הקשר בין חוק לצדק.


מפסקיו הבולטים: הוצאת צו על תנאי בליל שבת שהביאה לקיום שידורי טלוויזיה בשבת; פסק דין מ-1971 שקבע שאין לתת משקל לסירוב נאשם להיבדק במכונת אמת (מכונת אמת היא מבחן שקר, polygraph, שאין חובה לעבור אותו); והערה מפסק דין מ-1960 ששימשה בין היסודות בחנינת אנשי שב״כ בפרשת קו 300. בפסקיה ובדבריו דגל בעצמאות שיפוטית ובשמירה על זכויות הפרט.


לצד עבודתו כשופט נטל על עצמו תפקידים ציבוריים רבים. ב-1957 הוביל ועדה שהמליצה על הקמת בית הדין לעבודה. היה ממייסדי המועצה למניעת רעש וזיהום אוויר, ועמד גם בראש האגודה לשיקום האסיר. ב-1973 הוביל ועדה לפישוט תביעות נזיקין בתאונות דרכים, וב-1979 התבקש לקבוע קריטריונים לפיצוי המפונים מסיני, אך השתחרר מהתפקיד בהמשך.

לאחר פרישתו ניהל את מוסד הבוררות המוסכמת בשירות הציבורי, אך הביע אכזבה מהשימוש המועט בו. ב-1987 קיבל את אות זכויות האדם על תרומתו לקידום זכויות האדם.

צבי ברנזון נפטר בהרצליה ונקבר בהר המנוחות בירושלים. עיריית הרצליה הציבה שלט לזכרו בכניסה לחוף השרון.


ב-1977 יצא הכרך הראשון של "ספר ברנזון", המכיל כתבים אישיים, מאמרים ופסקי דין נבחרים. ב-2000 ו-2007 יצאו כרכים נוספים הכוללים מאמרים והנצחות לזכרו.

צבי ברנזון נולד בצפת ב-1907 ונפטר ב-2001. הוא היה שופט חשוב בישראל.

למד מדעים ומשפטים. נסע ללמוד באנגליה והוסמך כעו"ד שם. כשהוא חזר, עבד כעורך דין.


הוא עבד כיועץ משפטי של ההסתדרות. ההסתדרות היא ארגון שעוזר לעובדים. שם עזר לתכנן חוקים ועבודות של ערים.


לפני הכרזת המדינה נכתב טיוטה למגילת העצמאות שבה הופיעה המילה דמוקרטית. אחר כך מונתה אותו גולדה מאיר למנהל הכללי של משרד העבודה.


הוא מונה לשופט בבית המשפט העליון ב-1953. בית המשפט העליון הוא בית המשפט הכי גבוה בארץ. הוא היה שופט עצמאי והגן על זכויות אנשים. פרש ב-1977.


ברנזון נתן מספר פסקי דין שזכורים לילדים גם היום. הוא הוציא צו שאפשר שידורי טלוויזיה בשבת. בשנת 1971 אמר שאין חובה לעבור בדיקת אמת, בדיקה שמנסה לגלות שקר. גם הערות שלו הובילו לחנינה בעניין גדול בשם פרשת קו 300. חנינה היא כשאדם מקבל סליחה רשמית מהנשיא.


הוא עזר להקים בתי דין לעבודה. עמד בראש ארגונים למניעת רעש ולסיוע לאסירים. אחרי הפרישה עבד בבוררות, שהיא דרך לפתור ריבים בלי הליך ארוך בבית משפט.

הוא קיבל פרס זכויות אדם ב-1987. נפטר בהרצליה ונקבר בירושלים. בעירו הוצב שלט זיכרון בחוף השרון.


יצאו ספרים על ועם כתיבתו. הכרך הראשון יצא ב-1977, ואחרים יצאו ב-2000 וב-2007.