צבי פרץ חיות (1876, 14 בדצמבר 1927) היה רב, היסטוריון וחוקר המקרא. נולד בברודי שבגליציה. למד אצל אביו ואצל דודו, רבי יצחק חיות, והוסמך על ידי הרב יצחק יהודה שמלקיש. בנוסף השלים לימודים באוניברסיטת וינה, ושם כתב דוקטורט על ספר הבשורה על-פי מרקוס (הברית החדשה).
משנת 1901 כיהן כרב הקהילה בפירנצה. שם לימד בבית המדרש לרבנים ובהוראת חקר המקרא באוניברסיטה המקומית. ב-1912 מונה לרבה של טריאסטה והוציא לאור עיתון בשם Il Messaggero Israelitico (מבשר ישראל). משנת 1918 היה הרב הראשי של וינה. בווינה הקים ועמד בראש בית המדרש למורים, שלימים נקרא על שמו.
חיות היה מראשוני הרבנים שתמכו בציונות, התנועה למען הקמת בית לאומי לעם היהודי. כיהן יושב ראש הוועד הפועל הציוני בין השנים 1921, 1925. קידם חינוך יהודי וציוני, דגל בשלום בין העמים והשתתף בוועידת השלום בסן רמו. ב-1923 הקים את "האגודה היהודית למען חבר הלאומים" באוסטריה ושימש נשיאה עד מותו.
בשנת 1925 נבחר לחברי הוועד להקמת המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית בירושלים, והוא הוצע לעמוד בראש המכון. בעקבות לחץ חוגים דתיים שלא ללמד את המקרא באופן מדעי-מודרני, חזר לווינה ועזב את המיזם.
חיות לא נישא. נפטר בווינה בפתאומיות מהתקף לב בדצמבר 1927. בהלווייתו השתתפו אלפי אנשים, כולל נציגים רשמיים וקבוצות יהודיות שונות. בשנת 1950 יזמה אניטה מילר-כהן העלאת עצמותיו לישראל; הוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב ב-20 בנובמבר 1950. על-שמו נקראו מוסדות ורחובות, ואוסף מחיבוריו שמור בספרייה הלאומית.
חיות היה ידוע במחקריו בתנ"ך (מקרא), בברית החדשה, בספרים חיצוניים (כתבים שאינם חלק מהתנ"ך), בתלמוד ובהיסטוריה היהודית. בתחילת המאה ה-20 השתתף בצוות בראשות אברהם כהנא להוצאת פירוש מדעי לתנ"ך. במסגרת זו פירש את ספרי עמוס ותהילים. כמו כן ערך פירוש למסכת מועד קטן, פרסם מאמרים בשפות שונות, ומבחר ממאמריו כונס בעברית בשני קבצים.
צבי פרץ חיות נולד ב-1876 בעיר ברודי שבגליציה. הוא היה רב. רב הוא אדם שמלמד ומנהיג את הקהילה היהודית.
ב-1901 היה רב בפירנצה שבאיטליה. ב-1912 עבר לכהן כרב בטריאסטה. ב-1918 היה הרב הראשי של וינה. שם הקים בית ספר למורים.
חיות תמך בציונות. ציונות זה רעיון של דרך להקים בית לעם היהודי בארץ ישראל. בין 1921 ל-1925 הוא היה יושב ראש הוועד הפועל הציוני. ב-1923 הקים אגודה למען חבר הלאומים באוסטריה והנהיג אותה עד מותו.
ניסו להזמינו לעמוד בראש מכון בירושלים ב-1925. אבל בעקבות חילוקי דעות חזר לווינה. ב-1927 מת בפתאום מהתקף לב. בשנת 1950 הובאו עצמותיו לישראל וקברו אותו בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.
חיות למד וכתב על התנ"ך. התנ"ך זה הספרים הקדומים של העם היהודי. הוא כתב גם על הברית החדשה ועל התלמוד. הוא כתב פירושים על ספרים כמו עמוס ותהילים. חיבר מאמרים בשפות שונות, וחלק מהם נדפסו בעברית בשני ספרים.
תגובות גולשים