הצוואר הוא האזור בין החזה לבין הגולגולת. בו עוברים עמוד השדרה (שמחזיק את הגולגולת בחוליה C1), חוט השדרה, הלוע והגרון, הקנה, הוושט, כלי דם ועצבים רבים. בצוואר יש שרירים שתפקידם להחזיק ולסובב את הראש. רוב העצבוב נעשה על ידי הצבר הצווארי ועצבים קרניאליים (עצבים היוצאים מהגולגולת).
הלוע (Pharynx) הוא צינור שרירי המתחיל מבסיס הגולגולת ומסתיים בוושט. לו פתחים לחלל האף, חלל הפה ולגרון (Larynx). לכן מזון בדרך כלל יורד לוושט אל הקיבה, אך לעיתים יכול לצאת דרך האף או להיתקע בדרכי האוויר ולגרום להשתנקות. בעת הצורך אפשר להכניס צינור מזון דרך האף (זונדה) או צינור נשימה דרך הפה (צנרור קנה).
הלוע מתחלק ל- nasopharynx (הלוע האפי), oropharynx (הלוע הפומי) ו- laryngopharynx (הלוע הגרוני). כל שרירי הלוע מעוצבבים על ידי העצב הקרניאלי ה-10, העצב הואגוס (עצב שמווסת תנועות ותחושות פנימיות), למעט Stylopharyngeus שמעוצבב על ידי העצב ה-9 (Glossopharyngeal).
הגרון (Larynx) הוא צינור סחוסי קדמי ללוע, ובו בית הקול. בית הקול כולל שני זוגות כפלים גידיים: מיתרי קול אמיתיים (True Vocal Folds) ודמויים (False Vocal Folds). שרירים דקים פותחים וסוגרים את מיתרי הקול; רטט המיתרים יוצר דיבור ושירה. סגירת המיתרים יכולה גם למנוע יציאת אוויר בעת מאמץ.
זיהומים ויראליים בדרך כלל גורמים לכאב בליעה ואדמומיות בלוע הפומי, מצב ידוע בשם דלקת לוע (Pharyngitis). לעומת זאת דלקת גרון (Laryngitis) פוגעת בעיקר במיתרי הקול וגורמת לצרידות. ברוב המקרים המצב חמור פחות, אך בתינוקות דלקת יכולה להוביל לקשיי נשימה (כמו בקְּרוּפּ).
הגרגרת היא החלק הקדמי והבולט של תיבת הקול. היא מורכבת מסחוס המגן (Thyroid Cartilage), שנראה כ׳ספר פתוח׳ המגן על מיתרי הקול. אצל גברים זווית פתיחת הסחוס חדה יותר, ולכן הבליטה חיצונית בולטת יותר.
הצוואר מחולק אזורית למשולשים כדי לארגן את המבנים בו. שתי קבוצות שרירים מרכזיות, הטרפז והסטרנוקלאידומסטואיד, מייצרות משולש קדמי ומשולש אחורי. שני שרירים עמוקים, הדו-בטני (Digastric) והאומוהיואיד (Omohyoid), מחלקים את המשולש הקדמי לארבעה תת-משולשים ואת האחורי לשניים, ובכך נוצרים שישה תת-משולשים בסך הכל.
בעורקים יוצאים מהאאורטה שלושה שיפולים בבסיס הצוואר: הברכיוספאליק הימני (שהופך לעורק קרוטיד ימני וסאב-קלאביאן ימני), הקרוטיד השמאלי והסאב-קלאביאן השמאלי.
שתי העורקים הקרוטידיים (Common Carotid) בצידי הצוואר מתפצלים בשלישו העליון לעורק קרוטידי פנימי (Internal Carotid) שמזין את המוח והעין, ולעורק קרוטידי חיצוני (External Carotid) שמזין את הפנים והצוואר. העורק הקרוטידי החיצוני מתפצל לעורקים חשובים כמו Superior Thyroid (מזין את בלוטת התריס והגרון), Lingual (לשון) ו-Facial (פנים). ה-Ophtalmic Artery שמזין את העין נובע מהקרוטיד הפנימי לאחר כניסתו לגולגולת.
במקום הפיצול של הקרוטיד משולבים חיישנים: ה-Carotid Body שמנטר גזי דם וחומציות, ו-Carotid Sinus שמנטר לחץ דם. הם מסייעים לשמור על אספקת דם למוח, ומעוצבבים על ידי Hering's nerve (קיבוץ סיבים מעצבים קרניאליים 9 ו-10).
הסאב-קלאביאן מספקים דם לחזה, לכתף ולגפה העליונה. מהם יוצאים עורקים צוואריים חשובים, כולל העורק הוורטברלי (העורק הימני והשמאלי) החודר דרך החללים של החוליות הצוואריות, ומתחבר ליצירת העורק הבאזילרי שמזין את המוח יחד עם הקרוטידים. ה-Thyrocervical Trunk מתפצל לענפים רבים; ה-Costocervical Trunk נותן את ה-Deep Cervical ואת ה-Supreme Intercostal.
וורידי הצוואר מתנקזים בעיקר לוורידים הג'וגולריים (Jugular Veins). ה-Internal Jugular Vein העמוק מנקז את המוח ואת חלק מהפנים. ה-External ו-Anterior Jugular שטחיים מנקזים חלקים חיצוניים, וכולם מתנקזים לבסוף לוורידים הסאב-קלאביאניים (Subclavian Veins).
הצוואר מחבר בין הראש לחזה. בו עוברים עצמות, שרירים, כלי דם, עצבים והצינורות של אוויר ואוכל.
הלוע הוא צינור שנמצא מאחורי האף והפה. ממנו מזון הולך לוושט. לפעמים אוכל יוצא מהאף או נחסם במיתרי האוויר וגורם להשתנקות. אפשר להכניס צינור מיוחד לאוכל דרך האף, או צינור נשימה דרך הפה.
הגרון הוא 'בית הקול'. בו יש מיתרי קול. כשהמיתרים רוטטים הם יוצרים קול. שרירים פותחים וסוגרים את המיתרים לנשימה ולדיבור. זיהום בלוע יכול לגרום לכאב ולקול צרוד. בתינוקות זיהום מסוים עלול להקשות על הנשימה.
הגרגרת היא הבליטה הקדמית של הגרון. היא עשויה מסחוס שמגן על המיתרים. אצל בנים לרוב היא בולטת יותר.
הצוואר מחולק במשולשים על ידי שרירים. זה עוזר למצוא את האברים והכלים החשובים בו.
יש בעורקי הצוואר כלי דם גדולים בשם קרוטידים. אחד מהם נכנס למוח ומזין אותו. יש בו גם חיישנים שמודדים לחץ וחמצן בדם. כלי דם אחרים, הוורידים הג'וגולריים, מחזירים דם מהראש אל הלב.
תגובות גולשים