צוּנַמי (המילה מיפנית שמשמעותה "גל בנמל") הם גלי ים גדולים מאד שנכנסים לחוף. הם נוצרים בעיקר מרעידות אדמה תת-ימיות, כאשר לוח טקטוני (חתיכת קרום כדור הארץ) שמשני צידיו לוחצים זה על זה משתחרר בפתאומיות. שחרור זה מרים או מוריד את קרקעית הים ומכתיב כמות אנרגיה גדולה למים. גם מפולות תת-מימיות, התפרצויות געשיות ופיצוצים נדירים עלולים ליצור צונמי.
כאשר היצירה היא במעמקי האוקיינוס, הגלים יכולים לעבור אלפי קילומטרים כמעט בלי לאבד כוח. בלב הים הגל רחב ושיא גובהו קטן, ולכן קשה להרגישו על פני המים. הגלים נעים מהר מאוד (בערכים בין כ-400 ל-1,000 קמ"ש במקור), אבל כשהם מתקרבים לחוף ועומק הים קטן, המהירות יורדת והגובה עולה. כשהגל מגיע למדף היבשתי הרדוד, הוא מתעבה ומתנפץ על החוף. לעיתים מגיעים גלים עוצמתיים זה אחרי זה במרווחים של דקות.
מקדימים לבואו של צונמי נסיגה מהירה של הים, שחשופה את קרקעית הים. התופעה נותנת זמן קצר של כמה שניות עד דקות להתארגנות. בעקבות הצונמי של 2004 הוקמו מערכות התרעה באוקיינוסים, שמאתרות רעידות אדמה תת-ימיות ומתריעות לאזורים בסיכון. חופים בסיכון, כמו ביפן, מוגנים גם בחומות בגובה רב. מחקרים לאחר 2004 הראו שבתים יציבים יותר מול צונמי הם מבנים מבטון מזוין המונחים על עמודים, כי המים עוברים ביניהם בצורה פחות הרסנית.
קיימים גם גלי "מגה-צונמי" ענקיים, הגבוהים במקרים קיצוניים במאות מטרים. הדוגמה התיעודית החזקה ביותר היתה במפרץ ליטויה באלסקה ב-1958, כשהגל הגיע לגובה של 524 מטרים.
היסטוריה של אירועי צונמי כוללת מקרים רבים בעולם, בהם אירועים גדולים שגרמו לנזקים כבדים. לעיתים אירוע חזק אחד יכול למחוק ישובים שלמים שנמצאים קרוב לחוף.
חפירות תת-ימיות בקיסריה הראו עדויות לארבעה אירועי צונמי בעבר, בין היתר בתקופות 1500 לפני הספירה ו-100, 200 לספירה. המחקר מצביע על סיכון סביר לפגיעה בחופי ישראל ב-50 השנים הקרובות. במקרה של רעידת אדמה מרוחקת ניתן להעריך התרעה של בין רבע שעה לשעתיים, תלוי במרחק המקום הסייסמי. דו"ח משנת 2014 זיהה נזקים אפשריים לתשתיות, כגון תחנות כוח ומתקני התפלה.
צונמי הוא גל גדול מאוד של מים. המילה באה מיפנית ופירושה "גל בנמל". צונמי נוצר בדרך כלל אחרי רעידת אדמה מתחת לים. רעידת אדמה היא רעד חזק של האדמה. היא מזיזה את קרקעית הים. המים נדחפים ונוצרים גלים גדולים. גם מפלות גדולות מתחת למים יכולות לגרום לצונמי.
בים עמוק הגל יכול להיות רחב ולא גבוה. הסירה לא תרגיש אותו. כשהגל מתקרב לחוף, המים נעשים רדודים. הגל מתרומם ויכול להפוך לגל ענק שנכנס ליבשה. לפעמים מגיעים כמה גלים אחרי זמן קצר.
לפני צונמי הים יכול לנסוג מהר. זה סימן שאפשר להתרחק לחלקים גבוהים. אחרי הצונמי ההרסני ב-2004 הקימו מרכזים שמנסים להזהיר אנשים בזמן. בחופים מסוימים בנו חומות גבוהות כדי לעזור.
מגה-צונמי הוא גל ענק במיוחד. בגדה של מפרץ בליטויה באלסקה ב-1958 נמדד גל ענק מאוד, מעל 500 מטרים.
חפירות בים ליד קיסריה מצאו עדויות לגלים גדולים שהגיעו לחוף לפני אלפי שנים. חוקרים אומרים שיש סיכוי לפגיעה בחופי ישראל בעשורים הקרובים. בזמן רעידת אדמה רחוקה ייתכן שיודיעו על צונמי תוך רבע שעה עד שעתיים.
תגובות גולשים