ציוני ציון היה זרם בתוך התנועה הציונית שדרש שהתיישבות יהודית תתרכז רק בארץ ישראל.
החברים נאבקו בין 1903 ל-1905 בתוכנית אוגנדה (הצעה להתיישבות יהודית זמנית מחוץ לארץ).
בראש הקבוצה עמדו מנחם אוסישקין ושמריהו לוין, רובם יהודים ממזרח אירופה. הם קראו להגברת העלייה וההתיישבות בארץ והיו נגד פתרונות זמניים במקומות אחרים.
בין התועמלנים הבולטים היו זאב ז'בוטינסקי ורחל ינאית בן-צבי, שפעלו להפצת עמדות הזרם.
בקונגרס הציוני השביעי בבאזל ב-1905 גברה דעתם של ציוני ציון. התקבלה החלטה דוחה של תוכנית אוגנדה, שקבעה שהתנועה הציונית קשורה אך ורק בארץ ישראל.
ציוני ציון הייתה קבוצה בתנועה הציונית.
הם רצו שכל היהודים יתיישבו רק בארץ ישראל.
בשנים 1903, 1905 הם התקשו מול תוכנית אוגנדה. תוכנית אוגנדה היא רעיון להקים מקום יהודי במקום אחר.
המנהיג המרכזי היה מנחם אוסישקין. גם רחל ינאית בן-צבי פעלה לטובת הרעיון שלהם.
בכנס בבאזל ב-1905 דחו את תוכנית אוגנדה.
ההחלטה קבעה שהתנועה תתמקד רק בארץ ישראל.
תגובות גולשים