צינור פיטו

צינור פיטו (Pitot tube) הוא מכשיר למדידת לחץ הנמצא בשימוש למדידת זרימת נוזלים או גזים. שמו מגיע מהמהנדס הנרי פיטו, והצורה המודרנית שלו פותחה על ידי אנרי דרסי.


צינור פיטו הוא צינור דק עם פתח בקצה שמופנה ישירות אל הזרם. הפתח הזה מודד את הלחץ הטוטלי, הלחץ שהאוויר מפעיל כאשר הוא נכנס ישירות אל הצינור. הלחץ הטוטלי שווה לסכום של הלחץ הסטטי והלחץ הדינמי. לחץ סטטי הוא הלחץ של האוויר שמרגישים בצדדים, ולא נגרם מתנועה ישירה אל הפתח. לחץ דינמי הוא החלק מהלחץ שנוצר בגלל תנועת האוויר.

הלחץ הסטטי נמדד בדרך כלל בעזרת פתח סטטי (חריצים או חורים) הממוקמים בצידי גוף המטוס. יש גם צינור פיטו־סטטי, שבו צינור חיצוני או חורים צדדיים מודדים את הלחץ הסטטי יחד עם הלחץ הטוטלי. מדידת ההפרש בין הלחץ הטוטלי לסטטי מאפשרת לחשב את מהירות הזרימה, למשל מהירות מטוס.

צינור פיטו מותקן בקצה הכנף או בחרטום המטוס, במקום שאינו מופרע על ידי זרימה. לעתים מצוידים בו התקני חימום כדי למנוע חסימה על ידי קרח.

צינור פיטו הוא צינור קטן שמודד לחץ של אוויר או נוזל. המציאו אותו הנרי פיטו.


הצינור פונה ישר אל הזרם. הקצה שקולט את האוויר מודד לחץ טוטלי. לחץ טוטלי הוא הלחץ שהאוויר מפעיל כשהוא נכנס ישר לתוך הצינור. יש גם חורים בצד שמודדים לחץ סטטי. לחץ סטטי הוא הלחץ שמרגישים מהצד, לא מהפנים.

ההפרש בין הלחץ הטוטלי ללחץ הסטטי נותן רמז על מהירות האוויר. לכן משתמשים בצינור פיטו לדעת כמה מהר מטוס טס.

צינור פיטו מונח על אף המטוס או על הכנף, שם הזרימה חלקה. לעיתים מחממים אותו כדי שלא ייקרח ויחסם אותו.