ציקלוטרון

ציקלוטרון הוא מכשיר שמאיץ חלקיקים. חלקיק הוא חלק זעיר מאוד.

המכשיר בנוי משני חצאי-גליל בצורת D. בין החצאים יש רווח עם שדה חשמלי.
שדה מגנטי גדול גורם לחלקיקים ללכת במעגלים. כל פעם שהם עוברים ברווח, השדה החשמלי נותן להם דחיפה. כך הם צוברים אנרגיה קצת קצת.

השדה המגנטי משנה רק את הכיוון של החלקיק, לא את המהירות שלו. לכן החלקיקים מסתובבים במעגלים.
כשחלקיק נע מאוד מהר, קרוב למהירות האור, זה משנה את התנהגותו. אז כבר לא ניתן להאיץ אותו בקלות בציקלוטרון הרגיל.

ציקלוטרונים מייצרים חומרים רדיואקטיביים. רדיואקטיבי זה אומר שהחומר מפיק קרינה.
חומרים כאלה עוזרים בבדיקות רפואיות, כמו בדיקת PET. במכשירים גם משתמשים בטיפולים שמשתמשים בקרינה נגד גידולים.

הציקלוטרון הומצא על ידי ארנסט לורנס בתחילת שנות ה-30. ב-1939 הוא קיבל פרס נובל.
מאז בנו ציקלוטרונים גדולים יותר, והיום משתמשים בהם בעיקר לייצור איזוטופים רפואיים.

בישראל יש כמה ציקלוטרונים. שניים בביה"ח הדסה בעין כרם. יש אחד בשורק ועוד אחד בחברה פרטית. הם מייצרים בעיקר פלואור-18 לבדיקות PET.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!