צלב הגפן

צלב הגפן (בגאורגית: ჯვარი ვაზისა, ג'בארი ואזისა) הוא הסמל המרכזי של הכנסייה האורתודוקסית הגאורגית. מקורו מיוחס למאה ה-4, כשנצרות הפכה לדת הרשמית של ממלכת איבריה.

הסמל הוא צלב נוצרי עם זרועות שמוטות במקצת. המסורת מייחסת את יצירתו לנינו הקדושה, אישה מקפדוקיה שהביאה את הנצרות לגאורגיה בתחילת המאה ה-4. על פי האגדה מרים הבתולה נתנה לה את הצלב, ויש גם גרסה שאומרת שנינו עצמה חישלה או שזרה את הצלב בשערה.

הייצוג הידוע של הצלב, עם הזרועות השמוטות, הופיע רק בתחילת העת החדשה. לפי המסורת נשמר הצלב בקתדרלת סווטיצחובלי עד שנת 541, ואז הועבר לארמניה בתקופת הפלישה הפרסית. ב-1124 החזיר את הצלב דוד הבנאי לאחר כיבוש העיר אני.

מאוחר יותר, בתקופות של פלישות ומלחמות, הוצא הצלב למקומות מבטחים ובסופו של דבר הגיע למוסקבה. ב-1801 העניק הנסיך הגאורגי גיאורגי בגרטיון את הצלב לצאר אלכסנדר הראשון. הצלב הוחזר לגאורגיה ב-1802, מאז מוצג בקתדרלת סיוני בטביליסי.

צלב הגפן הוא סמל חשוב של הכנסייה בגאורגיה. הכנסייה הזאת נקראת אורתודוקסית. זהו צלב עם זרועות שמוטות קצת.

נינו הקדושה, אישה מקפדוקית, הביאה את הצלב לגאורגיה במאה הרביעית. יש אגדה שמרים הבתולה נתנה לה את הצלב. יש גם אגדה שנינו קשרה אותו בשערה כדי לשמור עליו.

הצלב נשמר בקתדרלת סווטיצחובלי עד שנת 541. מאוחר יותר הוא הועבר לארמניה וחזר ב-1124 עם המלך דוד הבנאי. בתקופות קשות הוסתר הצלב והובא גם למוסקבה.

בשנת 1801 נסיך גאורגיה נתן את הצלב לצאר רוסיה. ב-1802 הצלב חזר לגאורגיה. היום הוא מונח בקתדרלת סיוני בטביליסי.