צלב הכבוד

צלב הכבוד (בגרמנית: Ehrenkreuz des Weltkrieges), שנקרא גם צלב הינדנבורג, היה עיטור שהוענק לוותיקי מלחמת העולם הראשונה כהוקרה על שירותם. העיטור נוסד ב-13 ביולי 1934 על ידי נשיא הרייך פאול פון הינדנבורג, לרגל 20 שנה לתחילת המלחמה ב-1914. בתקופת הנציונל-סוציאליזם (הממשלה הנאצית) העיטור הוענק גם למשתתפים ולאבלים של הלוחמים.

לעיטור היו שלוש דרגות. לאחר הרחבת גבולות גרמניה, ותיקי המלחמה שחיו בשטחים החדשים היו זכאים לקבלו גם הם. בסך הכול הוענקו 6,250,000 צלבים ללוחמים, 1,200,000 צלבים למשרתים במלחמה ו-720,000 צלבים לקרובי משפחה.

העיטור עוצב על ידי יוג'ין גודט. צורתו מזכירה את צלב הברזל, אך הוא קטן ממנו. במרכז החזית מצוין התאריך 1914, 1918, מקושט בזר עלי אלון. בגרסת לוחמי החזית מופיעות שתי חרבות מוצלבות (חרבות כסמל לחימה). בגרסאות האחרות החרבות אינן מופיעות. החלק האחורי של העיטור חלק.

העיטור תלוי על סרט עם פס אדום במרכזו, פסים שחורים ולבנים בצדדים. בגרסה המיועדת לקרובי משפחה סדר הצבעים על הסרט הוכן הפוך.

צלב הכבוד הוא עיטור (מדליה) שיוצר בגרמניה. העיטור הוקם ב-13 ביולי 1934 על ידי הנשיא פאול פון הינדנבורג. הוא ניתן לוותיקי מלחמת העולם הראשונה ולבני משפחותיהם. גם בתקופת השלטון הנאצי העיטור הוענק למשתתפים ולאבלים.

הוענקו מיליוני צלבים: 6,250,000 ללוחמים, 1,200,000 למשרתים ו-720,000 לקרובים.

העיטור עוצב על ידי יוג'ין גודט. הוא דומה ל'צלב הברזל' אך קטן יותר. במרכז כתוב 1914, 1918, מסביב יש זר עלי אלון. בגרסת הלוחמים יש שתי חרבות מוצלבות (חרבות שמסמנות לחימה). בגרסאות המשפחה אין חרבות. הסרט של העיטור אדום עם פסים שחורים ולבנים. בגרסת הקרובים הצבעים הפוכים.