באורך גל 920 ננומטר חולפת דרך צמצם, תוך כדי סגירה ופתיחה של צמצם אחר במעלה המסלול האופטי, ושל הצמצם המופיע בסרטון.]
באורך גל 750 ננומטר חולפת דרך צמצם פתוח למחצה (ימין) וסגור (שמאל)]
צמצם (באנגלית: diaphragm) הוא רכיב בעדשה או במצלמה שחוסם חלק מהאור. הוא בדרך כלל לוח מתכתי עם חור במרכז. במצלמות מודרניות הצמצם נמצא בתוך העדשה, ורובו נשלט על ידי תריס דמוי מעגל שנקרא Iris (אייריס). התריס מורכב עלעלים דקים (רובם בין 3 ל-20) שמסתדרים במעגל. העלעלים מתקרבים או מתרחקים מהמרכז, וכך משנים את גודל החור וכמות האור הנכנסת. שינוי בגודל החור משפיע על בהירות התמונה.
יש גם מנגנונים אחרים: צמצם קבוע או דיסקיות שנחלפות ידנית. מנגנונים כאלה נדירים ונמצאים בעיקר בעדשות ייעודיות, כמו חלק מעדשות Lensbaby.
הפתיחה של הצמצם בדרך כלל לא רציפה. ערכים עוקבים בנויים כך שהיחס ביניהם הוא שורש של 2. סגירת צמצם ב״תחנה״ אחת מקטינה את כמות האור בחצי. מצלמות מתקדמות מאפשרות שינויים קטנים יותר בין הערכים.
גודל מפתח הצמצם משנה את עומק השדה. עומק השדה הוא טווח המרחק שבו העצמים נראים חדים. צמצם סגור יותר מגדיל את עומק השדה. צמצם סגור מקטין גם את אפקט חשכת הפינות (vignetting) ולעיתים מגדיל את הניגוד בתמונה.
עם זאת, מעבר לצמצם קטן מדי מתחילה תופעת עקיפה (Diffraction). עקיפה היא פיזיקלית והיא עלולה להוריד את חדה התמונה. בנוסף, מספר העלעלים משפיע על איכות הבוקה (רקע מטושטש): ככל שיש יותר עלעלים, הבוקה נראית חלקה יותר. פחות עלעלים נותנים בוקה גסה יותר.
באורך גל 920 ננומטר עוברת דרך צמצם.]
צמצם הוא חור בעדשה ששולט בכמה אור נכנס למצלמה. (אור=מה שרואים)
לעתים יש עליו עלעלים. עלעלים הם חלקים דקים שנעים זה על זה.
חלק מהעדשות יש צמצם קבוע. בעדשות מיוחדות מחליפים דיסקיות ידנית.
כשהצמצם סגור יותר, יותר חלקים בתמונה נראים חדים. (זה נקרא עומק השדה)
אם סוגרים יותר מדי, משהו שנקרא עקיפה מטשטש את התמונה. (עקיפה=אפקט שמטשטש)
עוד עלעלים יוצרים בוקה חלקה. בוקה זה הרקע המטושטש שמאחורי האובייקט.
תגובות גולשים