צריום

צריום (Cerium) הוא יסוד כימי מסדרת הלנתנידים, סמל Ce ומספרו האטומי 58. למרות שמוגדר בין היסודות הנדירים, הוא נמצא בשכיחות דלילה בקרום כדור הארץ ולכן יקר להפקה.

צריום הוא מתכת רכה, חשיל ורקיע עם ברק כסוף. הוא מתלקח בקלות; ניתן להצית אותו בשריטה עם סכין. במים חמים הוא מתחמצן במהירות, ובמים קרים באופן איטי. באוויר נוצרת שכבת תחמוצת על פניו בתוך דקות.
צריום מציג דרגות חמצון (אופן שבו האטומים מאבדים או צוברים אלקטרונים) 3 ו‑4. את הדרגה 4 אפשר להשיג בעזרת קירור או דחיסה, וזו תופעה ייחודית בין הלנתנידים. מלחי צריום תלת‑ערכי בדרך כלל לבנים; מלחיו ארבע‑ערכיים הם כתומים‑אדומים.

היסוד זוהה ב‑1803 על ידי ינס יאקוב ברצליוס ווילהלם פון היסינגר בשוודיה, ובאופן בלתי תלוי על ידי מרטין היינריך קלפרוט בגרמניה. שמו ניתן על ידי ברצליוס על שם האסטרואיד קרס (Ceres) שהתגלה ב‑1801.

צריום הוא הלנתניד הנפוץ ביותר, ומהווה כ‑0.0046% מקרום כדור הארץ. הוא נמצא במינרלים כמו מונזיט ובסטנסיט. מרבצים גדולים של מינרלים אלה הם מקור לצריום וללנתנידים נוספים. להפקה משתמשים בין היתר בטכניקות של חילוף יונים (שיטה להפרדת יונים).

לצריום רעילות נמוכה יחסית, אך יש מעט מידע על השפעתו על בני אדם. הוא עלול לנצח באוויר בטמפרטורות של כ־65, 80 מעלות צלזיוס. בתגובות עם אבץ, ביסמוט או אנטימון נפלטת אנרגיה רבה. יש להרחיקו ממים, שכן הוא מגיב ופולט מימן, גז שנוטה להתלקח. עובדים שנחשפו לרמות גבוהות דיווחו על גירוי בעור, חבורות ורגישות לחום. בבעלי חיים הוזרקו מינונים גבוהים שהובילו לקריסה של הלב ולמערכת כלי הדם.

צריום (Cerium) הוא יסוד כימי. הוא משתייך ללנתנידים (קבוצה של יסודות נדירים). הסימול שלו הוא Ce.

זהו מתכת רכה וכסופה. היא נוצצת ומתחממת בקלות. אפשר להצית צריום בשריטה עם סכין. במים חמים הוא מתחמצן מהר. באוויר נוצר עליו רובד תחמוצת בתוך דקות.
צריום יכול להיות ב"דרגת חמצון" 3 או 4. דרגת חמצון היא צורה שבה האטום מתחבר לחומרים אחרים. מלחי דרגה 3 בדרך כלל לבנים. מלחי דרגה 4 הם כתומים‑אדומים.

גילו אותו ב‑1803 כימאים בשוודיה ובגרמניה. שמו קשור לכוכב לכת קטן בשם קרס (Ceres).

צריום נמצא בכמות קטנה בקרום כדור הארץ. הוא נמצא במינרלים כמו מונזיט ובסטנסיט. מונזיט ובסטנסיט הם סלעים שממנו מוציאים את היסוד.

צריום בדרך כלל לא רעיל חזק. עם זאת, יש מעט מידע על השפעותיו על בני אדם. הוא יכול להידלק בטמפרטורות של כ־65, 80 מעלות צלזיוס. צריך להרחיקו ממים, כי התגובה יוצרת מימן, גז שעלול להידלק. חשיפה רבה עלולה לגרום לגירוי בעור. במינונים גבוהים בחיות נראו מקרי מוות בגלל בעיות בלב וכלי הדם.