צריחון (Pinnacle; נקרא גם פינקל) הוא צריח מחודד קטן שנפוץ מאוד באדריכלות הגותית. הוא נמצא על קצוות הגג, בראש מגדלי פעמונים, ובמיוחד מעל התמיכות הדואות. מקור המילה האנגלית בלטינית pinnaculum, שמשמעותה "נוצה קטנה".
לצריחון יש בעיקר שני תפקידי יסוד: תפקיד מבני ותפקיד עיצובי. מבחינה מבנית, הצריחון מוסיף משקל כדי להטות את מאמצי הקמרונות (קמרונות = תקרות קשתיות) לכיוון התמיכות הדואות (תמיכות דואות = קשתות חיצוניות שתומכות בקירות). בכך הוא מעביר את הכוח כלפי מטה לעמודים העבים, ומפחית את הסיכון לקריסת קירות דקים וגבוהים. עוד תפקיד מבני הוא למנוע מהמוטיבים שבגמלונים להחליק ולשמור על איזון העומס של צריחים גדולים.
מבחינה עיצובית, הצריחונים מדגישים קווים אנכיים ומגבירים את ההשפעה ה'מרוממת' של המבנה. סידורם בשורות יוצר מראה דמוי שיני חומה. הם גם שימשו כאנטי-מומנט כנגד אלמנטים בולטים כמו גרגוילים.
השימוש בצריחונים קיבע את מקומו בעיקר בתקופה הגותית, אך היו גם יסודות דומים כבר ברומנסק: כיפות חרוטיות על תמיכות עגולות הופיעו בצרפת המוקדמת. בתקופת הרומנסק של המאה ה-12 יש שתי דוגמאות באנגליה, שבהן התמיכות זקפו צריח מרובע שסיים בפירמידה.
בגוטיקה האנגלית המוקדמת התמיכות הקטנות הסתיימו לעיתים ב'גבלט' (גמלון משולש), והצריחונים הגדולים נתמכו ב'עמודים מורכבים' והיו לעיתים פתוחים מלמטה. במבנים רבים נוצרו נישות לצלבים ופסלים מתחת לצריחונים. בתקופת ה-Decorated (המקושטת) קישטו אותם בקרוקטים (Crockets = קישוטים דמויי עלים/ווים) ובסיומות מחודדות (Finials = קישוט עליון), ולעיתים גם בקישוטי Ballflower. דוגמאות בולטות הן Beverley Minster וכיפת מגדל סנט מרי באוקספורד.
בצרפת ובמרכז אירופה התקיימו צריחונים מוקדמים עוד לפני אנגליה. בדוגמאות מסוימות הם הורכבו מארבעה עמודים קטנים, עם חופות ובסיסים שסיימו בפירמידות קטנות. בדורות המאוחרים של הגותיקה נוספו נישות לפסלים, וכיסוי צריחון בצורה פירמידלית או חרוטית, עם קרוקטים וסיומות מחודדות.
עם העלייה של סגנונות הרנסאנס והבארוק פחת השימוש בצריחונים. עם זאת, בתקופת התחייה הגותית הם חזרו והופיעו שוב בהרחבה.
תמונות ידועות מציגות צריחונים בקתדרלת ריימס, ביער הצריחונים של קתדרלת מילאנו (Duomo), על התמיכות הדואות בקתדרלה הלאומית של וושינגטון, ובאכסונים של כנסיות אנגליות כגון Beverley Minster.
צריחון הוא צריח קטן וחד שמוצמד לגגות כנסיות גותיות. (גותית = סגנון בנויות ישנות מאוד.)
הצריחון עוזר לשני דברים חשובים. קודם כל, הוא דוחף את הכוח של התקרה כלפי מטה. כך הקירות הדקים לא ייפלו. שנית, הוא מקשט ועושה את הכנסייה להיראות גבוהה.
כבר בימי הביניים הצריחונים הופיעו על כנסיות בצרפת ובאנגליה. הם היו קטנים או גדולים, ולעיתים שמו עליהם פסלים וקישוטים כמו קרוקטים (קישוטים בצורת עלים).
יש צריחונים מפורסמים בקתדרלת מילאנו, בקתדרלת ריימס ובקתדרלה הלאומית של וושינגטון.
תגובות גולשים