צריפין

צריפין (רשמית: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל הנמצא בין ראשון לציון ובאר יעקב. המחנה גובל בכביש 44 במזרח, בראשון לציון במערב ובבאר יעקב בדרום. שמו של המקום נגזר מיignל ידין, הרמטכ"ל השני של צה"ל.

השם "צריפין" מגיע מיישוב יהודי קדום באזור עוד מהמאה הראשונה לפני הספירה. התושבים עסקו בצורפות, ומקום זה מוזכר במקורות יהודיים עתיקים כמו המשנה והתלמוד. עד 1948 שכן במקום הכפר הערבי סרפנד אל-עמאר, שנחרב במבצע ברק.

הבסיס הוקם עוד ב-1917 על ידי הצבא הבריטי בשם "סרפנד". ב-1936 הוקם קרוב אליו מחנה מעצר שבו נכלאו פעילי מחתרות. בתקופת המנדט המחנה הורחב מאוד, וזכה למבנים ומתקנים שהפכו אותו למתחם גדול, שיסד מקור פרנסה לתושבים יהודים וערבים בסביבה.

במלחמת העולם השנייה המחנה גדל עוד, והבריטים תכננו אותו כאתר אוטרקי, כלומר משק שמספק את צרכיו בתוך שטח הבסיס עצמו.

כשהבריטים עזבו ב-15 במאי 1948 נכנס מקום זמנית של הלגיון הערבי, ולאחר מכן כוחות חטיבת גבעתי כבשו את המחנה ב-18, 19 במאי 1948. בתקופת המלחמה פעל שם גם מחנה שבויים לערבים, שנסגר בקיץ 1949.

במשך שנים שימש צריפין כמרכז אימונים והדרכה של צה"ל. שם פעלו בין היתר בה"ד 4 ובה"ד 12, בה"ד הוא קיצור ל"בית הדרכה" או מרכז אימונים צבאי, שבו נערכים קורסים והכשרות. במקום היו גם מרכזים חניכה, קולנוע, בריכת שחייה ומתקנים לשירות החיילים.

השטח סופח לבאר יעקב ב-1960, ובהדרגה התקרבה אליו ראשון לציון בעקבות בניית שכונות חדשות. צה"ל תכנן להעביר חלק מההדרכות לנגב במסגרת "עיר הבה"דים", פרויקט שמרכז את בסיסי ההדרכה בנגב.

במחנה שלושה שערים. במרכזו נמצאת אנדרטת גדוד 42 וחורשת זיכרון לגדוד זה.

בשנת 2003 אירע פיגוע בתחנת האוטובוס של השער יפו, שבו מתאבד פוצץ עצמו ורצח תשעה בני אדם, כולם חיילים. ב-4 באפריל 2023 אירע פיגוע דקירה בשער ירושלים שבו נפגעו שני חיילים. המחבל נוטרל על ידי אזרח (בני משולם) שקיבל על כך צל"ש.

ב-2007 החל לפעול בבית הלוויות חדש בשטח הרבנות הצבאית. המבנה החליף את בית הלוויות הצבאי הישן ששכן ליד מחנה דורי.

בתחומי המחנה פועלים גם מתקנים אזרחיים: בית החולים יצחק שמיר (לשעבר אסף הרופא), מחסני הסוכנות היהודית, אזור תעשייה ושוק סיטונאי שנפתח ב-2006. מאז 1976 פועל במקום גם בית ספר תיכון של רשת אורט, עם מגמות טכניות ומקצועיות.

ב-1921 נבנתה שלוחה מסילתית מלוד אל המחנה. בעבר הייתה תחנת רכבת במחנה ומסילות שהובילו למחסנים צבאיים. השלוחה שירתה את הצבא עד סגירתה בסוף שנות ה-50. בשנות ה-90 נעשה שימוש נשי בבסיס לתיקון קרונות ברכבת, ונבנה חיבור מסילתי זמני לפרויקטים אלה.

בתוכנית שאושרה במרץ 2014 נקבע פינוי המחנה ובינוי מחדש של השטח. התוכנית מציעה כ-17,000 יחידות דיור ו-1.6 מיליון מ"ר לשטחים תעסוקתיים, פארק בינעירוני של כ-600 דונם ושימור חלק מהמבנים הבריטיים. הפינוי החל ב-2015, וחלק מהקרקע הועבר לראשון לציון ובאר יעקב. בשנת 2019 הושמד חלק מהמחנה לטובת שכונה חדשה של כ-1,100 דירות בראשון לציון.

התוכנית מחולקת למתחמים שמיועדים לשיכון, תעסוקה ומסחר. חלק מהמתחמים ישויכו לבאר יעקב וחלק לראשון לציון, וינוטעו מסלולי דרכים וקווי תחבורה חדשים.

צריפין (שמו הרשמי מחנה ידין) הוא מחנה צבאי בין ראשון לציון ובאר יעקב. המחנה קרוב לכביש 44. שמו של המקום מגיע מיגאל ידין, שהיה רמטכ"ל.

לפני הרבה שנים היה כאן יישוב יהודי שנקרא צריפין. אנשי המקום עסקו בצורפות, עיסוק בעיצוב מתכות. לפני 1948 היה כאן גם כפר ערבי בשם סרפנד, שנחרב במבצע ברק.

הבריטים הקימו כאן מחנה ב-1917 וקראו לו סרפנד. במחנה היה גם בית כלא שבו עצרו אנשי מחתרות. בתקופת המנדט המחנה גדל והעסיק תושבים מקומיים.

ב-1948 הבריטים עזבו. כוחות ישראלים כבשו את המחנה ב-18, 19 במאי 1948. היה כאן גם מחנה שבויים שנוסגר בקיץ 1949.

בצריפין היו מרכזי אימונים של צה"ל. בה"ד (בית הדרכה) הוא מקום שבו מלמדים חיילים. היו כאן קולנוע ובריכת שחייה.

גם אזורים לא צבאיים נמצאים כאן. יש בית חולים בשם יצחק שמיר. יש שוק סיטונאי שנפתח ב-2006. פועל כאן בית ספר אורט ללימודים מקצועיים.

ב-1921 הובילה מסילה מהעיר לוד אל המחנה. מסילה זו שימשה להובלות ולמחסנים. היא נסגרה בסוף שנות ה-50.

בשנת 2014 אושרה תוכנית לפנות את המחנה ולבנות עליו אתרי מגורים ותעסוקה. התוכנית כוללת כ-17,000 דירות ופארק גדול. הפינוי התחיל ב-2015. ב-2019 הושמד חלק מהמחנה כדי לבנות שכונה של כ-1,100 דירות.

אירועים בטוחים: ב-2003 אירע פיגוע בתחנת האוטובוס ליד המחנה, שבו נהרגו חיילים. ב-2023 אירע פיגוע דקירה בשער ירושלים. הפוגע נוטרל, והאזרח שפעל למנוע נזק קיבל צל"ש.