קצין ארגון רפואה (בר"ת: קא"ר) הוא קצין בחיל הרפואה. הוא אחראי על פיקוד, ארגון וניהול מערכות הרפואה בצה"ל בשגרה, בפעילות ביטחון שוטף ובעת חירום.
תפקידי הקא"ר כוללים מפקדי קורסים בבית־הספר לרפואה צבאית, קא"רים בחטיבות ובאוגדות, בתפקידי מטה וביחידות מיוחדות. הם מקדמים ובונים את מערכות הרפואה הצבאיות. הפן הטיפולי והמחקרי רובו מוטל על קציני הרפואה, רופאים.
הדרגה הבכירה ביותר לקא"ר היא אלוף־משנה. דרגה זו מיוחסת למפקד בית־הספר לרפואה הצבאית. בעבר גם ראש מערך הקא"רים היה באותה דרגה, אך התקן הורד לסגן־אלוף.
התפקיד נחלק לשלוש קטגוריות מרכזיות: שדה, פיקוד והדרכה, ומטה.
בחטיבות רגילות ומרחביות הקא"ר מתכנן ומארגן את הטיפול הרפואי לשטח ולכוחות.
בתפקיד פיקודי הקא"ר מפעיל ומלמד בקורסים, למשל כמפקד קורס חובשים בבה"ד 10. הוא חונך רפואה במתקני אימון.
במטות הקא"ר עוסק בתכנון, בניהול מדיניות ובארגון מערכות רפואה רחבות היקף.
רוב הקא"רים התחילו כחובשים (חובש = מטפל רפואי צבאי). נמצאים ביניהם גם פרמדיקים (פרמדיק = מטפל חירום מתקדם) ואחיות.
הם עוברים קורס קצינים בבה"ד 1, ולאחריו השלמה חילית בבה"ד 10 בקורס קציני ארגון רפואה, שאורכת כ־12 שבועות.
הקא"ר מתחיל כסגן־משנה. בהמשך יש תפקידים בדרגות סגן למשך כ־1.5, 2 שנים ואז סרן לשנתיים. סביב גיל 25 יכול הקצין לצאת ללימודים אקדמיים בתמיכת החיל, בנושאים כמו ניהול מערכות בריאות או רפואת חירום, ולחזור לתפקיד ארוך יותר לאחר מכן.
קצין ארגון רפואה (קא"ר) הוא קצין שעוזר לארגן את הרפואה בצה"ל.
הוא דואג שציוד, אנשים וטיפולים יהיו מוכנים בשגרה ועבור מצבים מיוחדים.
התפקיד מתחלק לשלושה תחומים: שדה, פיקוד והדרכה, ומטה.
בחטיבות הקא"ר דואג לטיפול בחיילים בשטח.
הוא מנהל ומלמד בקורסים, לדוגמה קורס חובשים בבה"ד 10.
במטה הוא מתכנן ומארגן את מערכות הרפואה לכל היחידות.
רובם התחילו כחובשים. חובש = מטפל רפואי צבאי.
יש גם פרמדיקים (פרמדיק = מטפל חירום מיומן) ואחיות.
הם עוברים קורס קצינים בבה"ד 1 והשלמה בבה"ד 10 שממשיכה כ־12 שבועות.
הקא"ר מתחיל כסגן־משנה. אחר כך משרת כסגן ואז כסרן. בגיל כ־25 רבים יוצאים ללמוד באוניברסיטה בעזרת החיל.
תגובות גולשים