קבוצת מיקוד

קבוצת מיקוד היא כלי מחקר איכותני, כלומר לא מתמקד במספרים אלא בעומק, ברגשות ובתפיסות של אנשים.

היא מקבצת כמה אנשים מצומצמים שדומים זה לזה במאפיינים חשובים (הומוגניים). המועמדים יושבים לדיון קבוצתי מונחה, בדרך כלל כשעתיים, במטרה לבחון נושא אחד או יותר.

הדיון מאפשר לחשוף דפוסי התנהגות, מחשבות ותפישות. היתרון הגדול הוא שהקבוצה יכולה להציף גם ממדים רגשיים ותת-הכרתיים (מחשבות לא מודעות) שקשה למצוא בראיון אחד־על־אחד.

לדוגמה: אנשים עשויים להסביר במשותף מדוע הם אוהבים מותג מסוים. או שאחד ההורים יספר איך הוא לוקח סתר קוביית שוקולד שאסור לילדים. בסביבה קבוצתית רעיונות כאלה עולים ביתר קלות.

קבוצת מיקוד אינה רק ערוץ דיווח על ידע עובדתי. מנחה (מנחה הדיון הוא מי שמוביל ומכוון את השיחה) מיומן יודע לעודד כל משתתף להביע דעה, וכך אפשר לחלץ רגשות, תיסכולים והתלבטויות.

השיטה הוצעה על ידי הפסיכולוג האמריקאי רוברט מרטון אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא התחיל בראיונות קבוצתיים כאמצעי חסכוני לאיסוף מידע, וגילה שהאינטראקציה מביאה עומק ותובנות חדשות.

שימוש נפוץ נוסף הוא בשילוב עם סקרים כמותניים. סקר כמותני, שמתמקד במספרים, עונה על שאלות של "כמה". קבוצת המיקוד עוזרת להבין את ה"למה" כשתוצאות הסקר לא ברורות.

קבוצת מיקוד היא מפגש קטן של אנשים שמדברים על נושא יחד.

הזאת שיטה איכותנית. משמעותה: לא סופרים מספרים, בודקים רגשות ודברים שאנשים חושבים.

במפגש יושבים כמה אנשים דומים זה לזה. יש מי שמנחה את השיחה, כלומר מוביל את הדיון.

הדיון נמשך בדרך כלל כשעתיים. כולם משתפים דעות וחוויות.

דוגמה פשוטה: הורים מספרים איך לפעמים הם לוקחים בחשאי קוביית שוקולד. בדיבור כזה אפשר להבין מה אנשים מרגישים.

הפסיכולוג רוברט מרטון התחיל להשתמש בשיטה הזאת אחרי מלחמת העולם השנייה. היום משתמשים בה גם כדי להבין למה אנשים בוחרים דבר מסוים.