קדושה דסידרא

קדושה דסידרא, שנקראת גם "קדושת ובא לציון", היא לקט פסוקים מהתנ"ך הנאמרים בתוך סדר התפילה. הלקט כולל חלקים מנבואת המרכבה של ישעיהו ויחזקאל, חזון נבואי של כבוד ה', עם תרגום ארמי שלהם. בנוסף נאמר פסוק 'ה' ימלך לעולם ועד' מספר שמות עם תרגום אונקלוס, שהוא תרגום ארמי ותיק של התורה, ולפעמים מופיעים פסוקים נוספים מתהילים.

התפילה בנויה משילוב פסוקים עבריים ותרגומיהם הארמיים. היא כוללת גם קטעים מתוך נבואות ומפסוקים שמדגישים את הוד ה' ואת עליונותו. לקראת הסוף נאמרת תפילת "יהי רצון" קצרה.

בקהילות רבות אומרים את קדושה דסידרא בתפילת שחרית בימי החול לאחר תחנון וקריאת התורה. בשבת ובחג היא נאמרת בתחילת מנחה, אחרי פתיחת "אשרי יושבי ביתך". בבית האבל ובתשעה באב מניחים בצמצום ומשמיטים את הפסוק הפותח במילים "ואני זאת בריתי". כן נהוג לומר אותה גם לאחר תפילת העמידה במוצאי שבת, אבל שם לא אומרים את שני הפסוקים הראשונים ומתחילים ב"ואתה קדוש".

יש חילוקי דעות בין הראשונים אם מותר לומר קדושה ביחיד, כלומר בפני אדם שאינו במניין תפילה. בפועל רוב הקהילות אומרים אותה גם ביחיד. מכיוון שאין איסור להפסיק בחלק הזה של התפילה, נראה שמותר גם למי שסבור אחרת שלא לומרה בדיוק כמו קורא בתורה.

קדושה דסידרא נחשבת לסיום הרשמי של תפילת שחרית. בעקבות כך נוהגים שלא להסיר את התפילין לפני שאומרים אותה. לאחריה שליח הציבור אומר קדיש תתקבל, ומסמן את סיום התפילה. התלמוד הבבלי משבח את קדושה דסידרא ואומר שהעולם מתקיים עליה, כלומר יש לה חשיבות רוחנית רבה במסורת.

קדושה דסידרא, או "קדושת ובא לציון", היא קבוצה של פסוקים שאומרים בתפילות. הפסוקים באים מספרים כמו ישעיהו, יחזקאל ותהילים. יש גם תרגומים ארמיים לפסוקים.

הקטעים מדברים על גדולת ה' ועל הודו. בסוף יש תפילת "יהי רצון", שהיא בקשה קצרה.

אומרים את הקדושה ביום בבית הכנסת בתפילת שחרית, אחרי תחנון וקריאת התורה. בשבת ובחג אומרים אותה במנחה. בבית אבל ובתשעה באב משמיטים קטע קטן שאומר "ואני זאת בריתי". לפעמים אומרים אותה גם בערב מוצאי שבת, אבל מתחילים במקום אחר.

קדושה דסידרא נחשבת לסיום התפילה. אחרי שאומרים אותה, אפשר להוריד את התפילין. במנהג כתוב שהתפילה חשובה מאוד, ויש שבטלו את העולם בעבורה.