קהת

קְהָת הוא בנו השני של לוי, ואחיהם של גרשון, מררי ויוכבד. חי 133 שנה ונמנה עם שבעים צאצאי יעקב שירדו למצרים.

בגניזת קהיר נמצא קטע בארמית המשויך לצוואת לוי. הקטע מציין שקהת נולד בשנת 34 לחיי אביו, ביום הראשון של החודש הראשון, א' בניסן. היום הזה מוזכר כראש השנה למלכים ולרגלים, ובמגילות קומראן הוא מקושר ליום השוויון של האביב.

פירוש מסורתי (שכל טוב) מסביר את מקור השם כתיאור של תקווה ומיוחדות לעבודה בקודש.

בניו המוכרים יותר הם עמרם, יצהר, חברון ועוזיאל. עמרם הוא אביו של משה ואהרן; מצאצאיו של אהרן יצאו הכהנים בישראל. יצהר הוא אביו של קורח, שמרד במשה ונבלע באדמה יחד עם תומכיו, בעוד שבניו ניצלו. עוזיאל הוא אביו של אליצפן (שהיה נשיא בני קהת) ועוד כמה בנים שנזכרים במקרא. על אליעזר ואיתמר, בני אהרן, הוטל לפקח על ענייני המשכן יחד עם משפחות הלווים.

במניין בספר במדבר נרשמו בני קהת בסך הכול 8,600 גברים מבוגרים ומעלה. הנשיא של השבט בתקופה זו היה אליצפן בן עוזיאל. כיוצאי שבט לוי, בני קהת נבחרו לשאת את כלי המשכן, תפקיד קדוש שנועד להתבצע על הכתפיים. רק גברים בגיל 30, 50 נשאו את הכלים, ומספרם היה 2,750. הממונה על נשיאת כלי המשכן היה אלעזר בן אהרון.

כאשר הנשיאים חילקו עגלות ללווים, בני קהת לא קיבלו עגלות. ההסבר בתורה הוא שנשיאת הכלים היא עבודה קדושה יותר ודורשת נשיאה בכתפיים, ולא בעגלה. בשל תפקידם המיוחד, משפחת הקהתי נחשבה לפעמים כשווה לשבט מלא.

במחנה במדבר חנו בני קהת בצד הדרום של המשכן, לצד דגל ראובן. בנסיעות הם נסעו אחרי דגל ראובן ולפני דגל אפרים.

בהגרלה במשכן שילה זכו בני קהת בעיר שכם. שכם הופעל גם כעיר מקלט עבורם, אך לפי סיפור אבימלך הדבר לא החזיק לאורך זמן. במקרא מופיעות שתי רשימות של ערי הלווים: בספר יהושע ובדברי הימים, ויש ביניהן הבדלים ברשימות.

לפי רבי אלימלך מליז'נסק, שם הקהתי מסמל צדיק שמושך עמים ללמוד דרכי ה', כלומר מי שמקרב עמים לערכים טובים.

קְהָת היה הבן השני של לוי. לוי הוא שבט שעזר במשכן. קהת היה אח לגרשון, מררי ויוכבד. הוא חי 133 שנים.

במקום עתיק שנקרא גניזת קהיר נמצא פתק בארמית שאומר שקהת נולד בשנת 34 לחיי אביו, ביום א' בניסן. א' בניסן הוא יום חשוב, התחלת שנה מיוחדת למלכים ולחגים.

לבניו של קהת היו עמרם, יצהר, חברון ועוזיאל. עמרם הוא אביו של משה ואהרן. (כהן, אדם שעוזר בעבודת הקדש). יצהר הוא אביו של קורח. קורח מרד במשה, והארץ בלעה אותו ואת תומכיו. עוזיאל היה אבא של אליצפן, שהיה מנהיג של בני קהת.

בספר במדבר נמנו 8,600 גברים מבני קהת. הנשיא שלהם היה אליצפן בן עוזיאל. בני קהת נשאו את כלי המשכן. (משכן, אוהל קדוש שהיה בו את הכלים). רק גברים בגיל 30, 50 נשאו את הכלים. היו 2,750 נשאים. הממונה עליהם היה אלעזר בן אהרון.

הם לא קיבלו עגלות כמו אחרים. הסיבה היא שנשיאת הכלים הייתה קדושה. לכן נשאו אותם על הכתפיים.

במחנה הם חנו בצד הדרום של המשכן. בזמן המסע הם נסעו אחרי שבט ראובן ולפני שבט אפרים.

כשחילקו ארצות, בני קהת קיבלו את העיר שכם. שכם שימשה גם כעיר מקלט. לפי סיפור אחר, הם לא שמרו שם על השליטה לאורך זמן.

רבי אלימלך מליז'נסק אמר שקהת מסמל צדיק שמלמד עמים איך ללכת בדרך הטוב.