קו מאז'ינו (Ligne Maginot) היה רצף ביצורים, בונקרים, עמדות מקלע, מכשולי טנקים (מכשולים שמעכבים טנקים) ושאר אמצעי הגנה, שבנתה צרפת אחרי מלחמת העולם הראשונה לאורך הגבול עם גרמניה. הביצורים בגבול האיטלקי נקראו "הקו האלפיני".
הצרפתים האמינו שהקו יעצור את הגרמנים וייתן זמן לארגן תגבורות. בפועל הוא אילץ את הגרמנים לעקוף אותו, והתגובה הצרפתית כולה כשלה. הקו הפך לסמל של ביטחון שווא, מבנה שנראה חסין, אך לא השתמשו בו באופן שימנע מפגיעה במדינה.
הרעיון לביצורים התיישב בדוקטרינות צבאיות עתיקות של מלחמה סטטית. המשמעות: חזיתות מקובעות וביצורים שנשמרים וממנה יוצאים להתקפות קצרות. קו מאז'ינו היה יישום של חשיבה זו, והוא קיבל ציוד והנדסה מתקדמים עבור אותה תקופה.
הרעיון הוצע בין היתר על ידי שר ההגנה ז'וזף ז'ופר. מתנגדים כמו שארל דה גול העדיפו גישה התקפית והשקעה בטנקים ובחיל האוויר. אנדרה מאז'ינו, שר ומחיל המלחמה הישן, שכנע את הממשלה להשקיע בתוכנית. הבנייה החלה בסוף שנות ה־20 והחלה בשנות ה־30 על ידי מחלקת ההנדסה (STG) ופיקוח ה‑CORF. רוב עבודות הבנייה הושלמו עד 1935, במחיר של כ‑3 מיליארד פרנק, מה שצמצם תקציבים אחרים לנשק ולאימון.
רוחב המערכת היה כ־20, 25 קילומטר. היא כללה מגוון מבנים: בונקרים תת‑קרקעיים, עמדות מקלע, משגרי תותחים ומכשולי טנקים. בין המבצרים היה מבצר אומס. לאורך גבול בלגיה לא נבנה קו מלא משתי ועד שלוש סיבות עיקריות. בשנים 1939, 1940 הוכנסו שיפורים, כשהחזקים שבהם הוקמו סביב אזורים תעשייתיים כמו מץ ולורן.
המטרה הייתה לעצור פלישה, להרוויח זמן לארגון כוחות ולמזער אבידות מול צבא חזק.
ב־10 במאי 1940 פתחה גרמניה במתקפה דרך בלגיה ואזור הארדנים. התוכנית הגרמנית עקפה את קו מאז'ינו. הכוחות הגרמניים פרצו לעומק צרפת בתוך ימים והגיעו עד דנקרק בשלהי מאי. עד תחילת יוני נבקע הקו למעשה מהשאר של צרפת, והממשלה חיפשה שביתת נשק.
הקו עצמו נותר על מקומו ואויש על ידי מפקדים שניסו להחזיק מעמד. ב־20 ביוני תקפו כוחות איטלקיים את החזית האלפינית אך לא פרצו. בסופו של דבר חתמה צרפת על כניעה, והחיילים עזבו עמדות רבות. מבצר צפוני בשם "Fremont" הצליח לפגוע בכוחות הגרמניים אך נכשל מול תותחי מצור כבדים; מקום זה היום פתוח למבקרים.
ב־1944 בעלות הברית שוב עקפו חלקים מהקו בקרבות סביב מץ ואלזס. אחרי המלחמה הוחזר הקו לשימוש זמני, אך רובו נזנח לאחר שצרפת פרשה מהרכיב הצבאי של נאט"ו ב־1966 וביססה את כוח ההרתעה הגרעיני שלה בסוף שנות ה־60. חלקים מהקו נמכרו לאזרחים ונפתחו כמוזיאונים.
קו מאז'ינו היה קו בונקרים וחומות שבנתה צרפת אחרי מלחמת העולם הראשונה. בונקר הוא מבנה הגנה חזק.
הקו נבנה בעיקר מול גרמניה. בצד האיטלקי קוראים לו הקו האלפיני. המטרה הייתה לעכב אויב ולתת זמן לחיילים להתארגן.
אנדרה מאז'ינו, שר חשוב בצרפת, דחף לבנייתו. העבודה החלה בשנות ה־30 והושלמה ברובה עד 1935.
הקו כלל בונקרים, עמדות מקלע ומכשולי טנקים. מכשול טנקים הוא דבר שמאט טנק.
ב־1940 גרמניה התקיפה דרך בלגיה והלכה מסביב לקו. כך הגעת האויב לא נבלמה, והמדינה קרובה להכנע. חלק מהמבצרים נשארו שלמים והיום אפשר לבקר בכמה מהם כמוזיאון.
אחרי המלחמה רוב הקו נזנח. חלקים נמכרו או הפכו למקומות לביקור.
תגובות גולשים