קובה (באזרית: Quba) היא עיר בצפון אזרבייג'ן, בחלק האירופי של המדינה.
אוכלוסייתה כ-38,100 תושבים (2010). כלכלת העיר נשענת על ייצוא תפוחים ועל ייצור שטיחים, שחלקם מיועד ליצוא.
ב-1747 חשיבות העיר עלתה כשנאדיר-שאה נרצח. המושל חוסיין עלי העביר את בירת האזור מקסודת לקובה ובנה בה מבצר.
בין 1804 ל-1813 התחוללה מלחמת רוסיה-פרס. במהלך המלחמה הפרסים הפסידו שליטה על אזרבייג'ן וארמניה ונאלצו לחתום על הסכמי גוליסטן וטורקמנצ'אי (הסכמים עם רוסיה).
ב-1806 הרוסים כבשו את קובה והעבירו את הבירה לבאקו. ב-1809 השייח המודח עלי-חאן צר על העיר במשך שלושה חודשים, אך בסוף המלחמה העיר נשארה תחת שליטה רוסית.
יוסף סטלין אימץ לעצמו את השם המחתרתי "קובה" בהשראת מהפכן גאורגי ששמו הזכיר את שם העיר.
ליד קובה נמצא הכפר קירמיזי קסבה, שנקרא בעבר יברסקיה סלובודה (המושבה היהודית, יישוב יהודי נפרד).
בכפר התקיים יישוב יהודי מאז 1742. אחרי נפילת ברית המועצות (1989) היו שם כ-18,000 תושבים, וכיום האוכלוסייה קטנה לכ-כ-4,000 בשל עלייה לישראל והגירה.
מאז 2020 פועל בעיר מוזיאון יהודי ההרים.
קובה היא עיר בצפון אזרבייג'ן. יש שם כ-38,100 אנשים (2010).
אנשים מגדלים תפוחים ושוזרים שטיחים.
בשנת 1747 העיר הפכה חשובה. המושל חוסיין עלי העביר את הבירה לקובה ובנה מבצר.
בין 1804 ל-1813 הייתה מלחמה בין רוסיה לפרס. הרוסים כבשו את העיר ב-1806.
בשנת 1809 השייח המודח צר על העיר שלושה חודשים. בסוף המלחמה העיר נשארה בשליטה רוסית.
יוסף סטלין קיבל את השם "קובה" בהשראת מהפכן גאורגי.
ליד העיר יש כפר בשם קירמיזי קסבה. שם היה יישוב של יהודים מאז 1742.
ב-1989 היו שם כ-18,000 אנשים. היום יש כ-4,000 בגלל עלייה לישראל והגירה.
מאז 2020 יש בעיר מוזיאון של יהודי ההרים. מוזיאון הוא מקום שמראה חפצים וסיפורים מהעבר.
תגובות גולשים