קובה (גיבור עם)

קוֹבּה היה גיבור בפולקלור (מסורת של סיפורים עממיים) הגאורגי, שנחשב לידוע במידה דומה לרובין הוד. משמעות שמו היא "העשוי לבלי חת".

הדמות מופיעה גם בנובלה של אלכסנדר קזבגי משנת 1883, "רוצח-אב". הסיפור מתרחש במאה ה־19 בצפון גאורגיה, אז תחת כיבוש רוסי. הנובלה מתארת את סיפור האהבה בין נונו ללאגו, שנחסם על ידי משפחתה.

המושל גריגולה חמד את נונו. הוא האשים את לאגו בגנבת רכוש המדינה וכלא אותו. אחר כך חטף ופגע בנונו (מעשה אלים מיני). קובה, חברו של לאגו, נשבע לנקום. הוא פרץ לכלא ושחרר את לאגו, והם ברחו יחד לצ'צ'ניה. בציבור האגדה הצ'צ'נים מוצגים כאמיצים ורודפי חופש, ואילו הגאורגים מוצגים כבעלי מגבלות עקב שלטון מושלים כגריגולה.

נונו ברחה יחד עם אביה והם תכננו להיפגש עם לאגו וקובה בוולדיקווקז שבצפון אוסטיה. בעקבות הלשנה הגיע גריגולה ונאמניו, רצחו את לאגו ואת אביה של נונו וניסו להאשים את נונו כדי לשלוח אותה לסיביר. נונו מתה מרוב צער על מות יקיריה.

קובה נמלט בסופו של דבר, ובאמצעות נקמה הרג את גריגולה ביער, כשהמושל נסע בכרכרה. קובה מוצג כלוחם לצדק ולעתים כאדם שמעריך מאוד חברות.

יוסף סטלין העריץ את הדמות וקיבל את כינוי העט "קובה" וגם השתמש בו כסמל במחתרת שלו.

קובה הוא גיבור בסיפורים עממיים (פולקלור). שמו אומר "העשוי לבלי חת".

בסיפור של אלכסנדר קזבגי יש אהבה בין נונו ללאגו. המושל גריגולה רצה בנונו. הוא לכד את לאגו ופגע בנונו. המעשה היה רע.

קובה, חברו של לאגו, פרץ לכלא ושחרר אותו. הם ברחו לצ'צ'ניה, מקום שבתיאורים הוא מלא אנשים אמיצים.

נונו תכננה להיפגש עם לאגו וקובה. במקום המפגש גריגולה ורצח את לאגו ואת אביה של נונו. נונו מתה מעצב גדול.

קובה הצליח בסוף להרוג את גריגולה ולקחת נקמה. סטלין, מנהיג שבא אחר כך, אהב את הדמות וקרא לעצמו קובה.