קובץ הוא משאב לוגי שמאחסן מידע, וזמין לתוכנות לקריאה ולכתיבה.
רוב הקבצים נשמרים באמצעי אחסון כמו דיסק קשיח או דיסק און קי.
קובץ הוא לא הייצוג הפיזי על הדיסק, אלא הפשטה (ייצוג פשוט של משהו מורכב) שמערכת ההפעלה יוצרת.
המערכת מאגדת פיסות מידע מפוזרות על המדיה לכדי יחידה בעלת משמעות שנקראת קובץ.
התכונות של קובץ תלויות במערכת הקבצים (הדרך שבה שולטים בקבצים) ובגרסת מערכת ההפעלה.
יש מספר סוגי קבצים: קובץ סדרתי (רוב הקבצים היום), קובץ אקראי (נמצא בעיקר במחשבים גדולים), וקובץ אינדקס סדרתי (נדיר).
מערכות הקבצים הן היררכיות: קבצים נמצאים בתיקיות שבתוכן תיקיות, עד לכונן או לספריית השורש.
מגבלות על שמות קבצים משתנות: למשל NFS מאפשר עד 256 תווים, ב‑FAT נהוגה החלוקה 8+3 לסיומת, ובמערכות מסוימות שמות עם אותיות גדולות וקטנות נחשבים שונים.
לכל קובץ יש פורמט שמגדיר את משפחתו ותת־סוגו. סיומת (האותיות בסוף שם הקובץ) עוזרת לזהות את סוג הקובץ מבלי לפתוח אותו.
חלק מהפורמטים הוגדרו בתקינה פתוחה, וחלקם נשמרים על ידי חברות פרטיות. לפעמים פורמט חדש מאומץ על ידי הקהילה והופך לנפוץ.
קובץ שומר מידע במחשב. מידע זה יכול להיות תמונה, טקסט או מוזיקה.
קבצים נשמרים על דיסק קשיח או על דיסק און קי. זה נקרא אמצעי אחסון, מקום לשמור מידע.
המערכת ההפעלה היא התוכנה שמנהלת את הקבצים. היא אוספת חלקים מפוזרים וקוראת להם קובץ.
רוב הקבצים הם סדרתיים. קבצים אקראיים יש רק במחשבים גדולים. קבצים עם אינדקס נדירים.
קבצים מאורגנים בתיקיות שבתוכן תיקיות, עד לכונן.
לכל קובץ יש פורמט, הדרך שבה המידע מסודר. סיומת היא הסוף בשם הקובץ, והיא מראה את סוגו, למשל .jpg לתמונות.
חלק מהפורמטים פתוחים לכולם. חלק שייכים לחברה אחת. לפעמים כולם מתחילים להשתמש בפורמט מסוים.
תגובות גולשים