קוואזר

קוואזר (Quasar), שנקרא גם גוף מעין-כוכבי או QSO, הוא גרם שמים בעל אנרגיה עצומה. ההסבר המקובל הוא שקוואזרים נמצאים בליבות של גלקסיות צעירות, ומקור האנרגיה שלהם הוא חור שחור על-מסיבי במרכז. חור שחור הוא אזור שבו כוח המשיכה חזק מאוד, כך שאפילו אור לא בורח ממנו.

סביבה של החור השחור מלאה בכוכבים ענקיים, גז ואבק. החומר הזה נופל פנימה ויוצר דיסקת הספיחה, שהיא דיסקה של חומר בזרימה. בחומרים הנופלים משתחררת כמות גדולה של קרינה, ולעיתים הקוואזר פולט אנרגיה בשיעור של כל כוכבי שביל החלב יחד.

התהליך קצר יחסית בקנה מידה קוסמולוגי: בתוך פחות ממיליארד שנה רוב החומר הצפוף נבלע, והקרינה יורדת. כך קוואזר יכול להחלש ולהפוך ללב של גלקסיה פעילה, ובהמשך לגלקסיה רגילה.

הקוואזרים הראשונים שהתגלו ברדיו נוספו לשמות כמו 3C 48 בשנות ה־60. הם נראים קטנים בסדר גודל של מערכת השמש, אך הם מרוחקים מאוד, ולכן נמצאים בין הגופים הקדומים ביותר שנצפים. הקוואזר הקרוב ביותר נמצא במרחק של למעלה ממיליארד שנות אור.

חוקרים בודקים את מבנה הקוואזרים בעזרת מדידות של מהירות סיבוב ענני הגז (באמצעות אפקט דופלר, שהוא שינוי בתדירות האור לפי תנועה) ובחינת הפרשי זמנים בין שינויים בקרינת הדיסקה ובקרינת קווי הפליטה. שיטות אלה עוזרות להעריך את מסתם של החורים השחורים.

נמצא קשר בין בהירות הקוואזר לבין קצב יצירת הכוכבים במרכז הגלקסיה ובין מהירות כוכבים מרכזיים. סימולציות ממחישות שלקוואזרים יש תפקיד חשוב בהתפתחות הגלקסיות.

קוואזר הוא עצם שמימי מאוד זוהר וחזק. הוא נמצא במרכז גלקסיה צעירה.

מקור האנרגיה הוא חור שחור ענק. חור שחור הוא מקום עם משיכה חזקה מאוד. חומר מסביב נופל לתוכו. החומר הזה מחמם וזוהר וכך נוצרת האור הרב.

קוואזרים קטנים בגודל יחסית למערכת השמש, אבל הם פולטי אנרגיה עצומים. האנרגיה שלהם היא כמו כל הכוכבים ביחד שבשביל החלב.

הקוואזרים הראשונים שגילו בטלסקופי רדיו התגלו בשנות ה־60. הם מאוד רחוקים, לכן רואים אותם כפי שהיו לפני מיליארדי שנים.

מדענים מודדים את תנועת הגז ואת השינויים באור כדי לדעת כמה גדול החור השחור. הם גם רואים שקוואזרים משפיעים על היווצרות כוכבים בגלקסיות.