קווסאקי (אופנועים)

קווסאקי הוא מותג של תאגיד הקוואסקי תעשיות כבדות. המותג מייצר אופנועים במסגרת חטיבת מוצרי הצריכה. קווסאקי נחשבת לאחת מחמש יצרניות האופנועים הגדולות בעולם. רוב הייצור מתבצע ביפן, והשאר בדרום־מזרח אסיה וצפון אמריקה. בחטיבה זו מייצרים גם טרקטורונים (אשר נקראים גם ATV), אופנועי ים, מנועים ורובוטים. ייצור האופנועים מהווה כ־30% מפעילות התאגיד.

במהלך שנות ה־50 קווסאקי החלה לייצר רכיבים לאופנועים. ב־1954 יצאה החברה עם אופנוע קטן ראשוני, כחלק מחטיבת האווירונאוטיקה שלה. ב־1963 רכשה קווסאקי את חברת מגורו היפנית, וזה הרחיב את קו הדגמים ואפשר יצוא לארצות הברית. בתחילה רוב הדגמים היו קטנים ובעלי מנועי שתי פעימות. (מנוע שתי פעימות הוא סוג מנוע שבו ההתהליך הפונקציונלי מתבצע בשתי תנועות בוכנה, והוא קל ופשוט יחסית.)

בשנת 1965 ייצרה קווסאקי אופנוע ארבע־פעימות בנפח 650 סמ"ק בשם W1. הניסיון הזה לא הצליח מאוד, והחברה חזרה להתמקד במנועי שתי פעימות. התוצאה הייתה ה־H1, שמוכר בארצות הברית כ־MACH III. ה־H1 היה בעל מנוע שלושה צילינדרים בנפח 500 סמ"ק והספק של כ־60 כ"ס. הדגם הזה העניק לקווסאקי תהילה ותדמית חדשנית בקרב רוכבים.

קריירת המרוצים של קווסאקי הייתה בעלת עליות ומורדות, כנראה בגלל מדיניות תקציבית שמרנית של התאגיד. הישג בולט הגיע ב־1969, עם ניצחון באליפות הגרנד פרי בקטגוריית ה־125. בשנות ה־70 ניסתה החברה גם את קטגוריית ה־500, אך ללא הצלחות משמעותיות.

ב־1973 חזרה קווסאקי לייצר אופנועי ארבע־פעימות עם ה־Z1. זה היה אופנוע בעל מנוע ארבעה צילינדרים בנפח 900 סמ"ק והספק של כ־82 כ"ס. הדגם הזה שוב קבע סטנדרט ביצועים והיה מהיר מאוד לתקופתו.

ב־1979 הציגה קווסאקי את ה־Z1300, אופנוע יוצא דופן עם שישה צילינדרים מסודרים בשורה, בנפח 1300 סמ"ק והספק של כ־120 כ"ס. משקלו הקל לא היה, הוא התקרב ל־300 ק"ג, ולכן דגם זה התאימו יותר לנסיעות תיור ארוכות. שנים אחר כך פותח דגם הווייג'ר (Voyager), שנבנה על בסיס ה־Z1300 והוסיף פיירינג (מרכיב גוף קדמי שמפחית התנגדות אוויר) ואבזור לתיור.

לקווסאקי היו גם תקופות של הצלחות במרוצים: מסוף שנות ה־70 ועד תחילת שנות ה־80 השיגה שמונה אליפויות בקטגוריות ה־250 וה־350. אליפות ה־350 האחרונה התקיימה ב־1982, לפני ביטול הקטגוריה.

בשנת 1985 הציגה החברה את ה־GPZ900R, אופנוע ארבע־צילינדרי בנפח 900 סמ"ק עם קירור מים והספק של כ־120 כ"ס. הוא היה מהיר מאוד (כ־240 קמ"ש) ותאוצתו מרשימה. דגם זה הוחלף ושודרג במשך השנים לנפחים גדולים יותר, עד שהפך ל־ZZR1100 (בארצות הברית נקרא ZX‑11) עם כ־147 כ"ס. דגם זה החזיק בתואר האופנוע הסדרתי המהיר ביותר ברוב שנות ה־90.

ב־1993 זכתה קווסאקי באליפות הסופרבייק העולמית עם הרוכב סקוט ראסל על ה־ZXR750. במעבר האליפות הבכירה של המרוצים ל־MotoGP ב־2002 חזרה קווסאקי לקטגוריה הבכירה לאחר היעדרות של כ־30 שנה, אך טרם השיגה תואר שם.

בשנים 2000 ו־2006 הציגה קווסאקי דגמי מהירות מתקדמים: ה־ZX‑12R (כ־185 כ"ס) וה־ZZR1400/ZX‑14 עם כ־187 כ"ס ותוספת כוח דרך מערכת ראם־אייר (Ram Air, שיטה שמשתמשת בלחץ האוויר בזמן נסיעה לשיפור כניסת אוויר למנוע). שניהם הגיעו למהירויות סופיות של מעל 300 קמ"ש.

ב־2015 הציגה קווסאקי את ה־Ninja H2R, אופנוע מרוצים בעל יותר מ־300 כ"ס ומהירות מרבית תיאורטית של כ־400 קמ"ש. קיים גם דגם רחוב מקביל בשם Ninja H2, עם כ־200 כ"ס, ועם מנגנון ראם־אייר יש לו כ־210 כ"ס.

קווסאקי היא חברה יפנית שמייצרת אופנועים. היא אחת מחמש היצרניות הגדולות בעולם. רוב האופנועים מיוצרים ביפן. החברה מייצרת גם טרקטורונים, אופנועי ים, מנועים ורובוטים.

החברה התחילה בשנות ה־50 לייצר חלקים. ב־1954 יצא לה אופנוע קטן ראשון. ב־1963 קנתה קווסאקי חברה בשם מגורו וזה עזר לה לייצא אופנועים לאמריקה.

ב־1965 יצא ה־W1, אופנוע גדול יחסית לאותה תקופה. אחר כך יצרה את ה־H1 (MACH III). ה־H1 היה חזק ומהיר בשביל הזמן והפך את קווסאקי למפורסמת.

ב־1973 יצא ה־Z1, אופנוע גדול ומהיר. ב־1979 הגיע ה־Z1300 עם שישה צילינדרים. הוא כבד ולכן מתאים לרכיבת טיולים ארוכה.

ב־1985 יצרה קווסאקי את ה־GPZ900R, אופנוע מהיר מאוד. אחריו הגיע ה־ZZR1100 שהיה אופנוע הסדרתי המהיר ברוב שנות ה־90.

ב־1993 זכתה קווסאקי באליפות סופרבייק עולמית פעם אחת. אחרי זה יצרה דגמים מהירים נוספים, כמו ה‑ZX‑12R וה‑ZZR1400.

ב־2015 הוציאה החברה את Ninja H2R. זהו אופנוע מרוצים חזק מאוד. יש גם דגם רחוב בשם Ninja H2. הוא חזק מאוד, אבל מותר לו לנסוע בכביש.