קול המון כקול שדי

"קול המון כקול שדי" (אל שדי = אחד משמות האל) היא הגרסה העברית של הביטוי הלטיני VOX POPULI, VOX DEI. משמעותו היא שיש לשים לב לדעת הציבור ולא לזלזל בה.

הביטוי הלטיני הופיע לראשונה בכתב באיגרת ששלח המלומד אלקווין אל קרל הגדול בשנת 798. איגרת זו נקראת "תוכחת מוסר לקרל". אלקווין הזהיר שמדובר בביקורת על הליכה עיוורת אחרי קול העם, ולא בהמלצה לכבדו בלי בדיקה. גם סנקה הזכיר מתן משקל לקול העם בפירושיו.

הנוסח העברי אינו מקור מקורי יהודי. הוא מופיע לראשונה בשירו של שמואל הנגיד, שם תיאר את רעש ההמון. הצירוף שימש לאחר מכן כתרגום לביטוי הלטיני. תרגום עברי ראשון ידוע מהמאה ה־15 במכתב של רבי מאיר עראמה. הביטוי מופיע גם בפירוש "נחלת אבות" של יצחק אברבנאל, ובהמשך נדון על ידי המהר"ל.

מבחינת לשון, הביטוי בנוי משני חלקים ששתיהם נשענים על פסוקים במקרא. אפשר לזהות בו סממנים משפת המעשה המרכבה, מתיאורי ספר דניאל ובפסוקים בישעיהו.

הכלל מתממש כאשר מנהג שנוצר בציבור מקבל מעמד מחייב במשפט ובהלכה. הרמב"ם מציין רעיון דומה כדי לחזק את תקפות התלמוד. בפסיקות הלכה לעיתים נביאים חיזוקים מכך שמנהג מסוים נפוץ בציבור. גם הדמוקרטיה מבוססת על הכרעת רוב, שהיא צורה של קול המון. יחד עם זאת יש להיזהר מלנהוג לפי ההמון בלי בחינה, כפי שאזהירו אלקווין והמקרא. כיום קיימות דרכים שונות למדוד ולזהות את קול ההמון.

קול המון כקול שדי אומר שהקול של הרבה אנשים דומה לקול האל. אל שדי הוא שם לאלוהים. הביטוי בלועזית הוא VOX POPULI, VOX DEI.

האמירה הופיעה לראשונה בכתב אצל אלקווין, חכם שפנה לקרל הגדול בשנת 798. אלקווין הזהיר שאסור ללכת אחרי העם בלי לבדוק אם מה שהם רוצים נכון.

הצורה בעברית הופיעה בשיר של שמואל הנגיד. הוא השתמש בביטוי כדי לתאר רעש המון. מאוחר יותר חכמים תרגמו את הביטוי לעברית. גם הרמב"ם דיבר על רעיון דומה כשדיבר על חוקי הדת. (הלכה = חוק דתי)

במעשה, אם מנהג של העם נהיה מקובל, הוא לעיתים נחשב כחלק מהחוק. בדמוקרטיה הרוב מחליט, וזה קשור לקול המון. אבל תמיד חשוב לבדוק אם ההחלטה טובה. היום יש דרכים לבדוק מה חושב הציבור.