קול ציון הלוחמת

קול ציון הלוחמת הייתה תחנת רדיו מחתרתית של האצ"ל. היא נולדה כדי לשמש ככלי ההסברה המרכזי של הארגון, והייתה תחנת הרדיו המחתרתית הראשונה בארץ.

שידורי התחנה החלו ב-2 במרץ 1939. בתחילה השידורים היו קצרים, כ־10 דקות, מפעם לפעם ומכל מקום אחר. המשדרים היו פרימיטיביים והותאמו לנשיאה, לעתים בתוך מזוודה. קהל המאזינים קיבל את פרטי השידור באמצעות כרוזים שהופצו על ידי האצ"ל.

כל שידור נפתח במלודיה שנקשרה לתחנה ובמילים "קול ציון הלוחמת, קול ציון המשתחררת". לאחר הפיצול בין האצ"ל ללח"י, שונו מילים אלה לנוסח אחר שהושאל מתנועת בית"ר.

האצ"ל רצה להשפיע על דעת הקהל ביישוב היהודי. כבר ב־1935 אסף אברהם שטרן מידע על מכשירי רדיו כדי לאפשר שידור פרו־יהודי חשאי. בסוף 1938 הוחלט להקים תחנה חשאית, שמטרתה להרחיב את ההתנגדות להבלגה מול המנדט הבריטי.

הניסיונות הראשונים נעשו בירושלים. פעילים וביניהם מהנדסים עולים בנו משדר מאולתר. פרויקט הניסוי עבר כמה מקומות, כולל גגות ובתים, עד שהשידור התקבל ורק אז הועבר לתל אביב.

האצ"ל שידר מבתים פרטיים, ופעל בזהירות. בדרך כלל שידור כלל חלק חדשותי וחלק הודעות רשמיות מהארגון. בשנים הראשונות גדל בהדרגה קהל המאזינים והמטרה להתאגד פוליטית התחזקה.

עם פרוץ המלחמה האצ"ל הפסיק חלק מפעולותיו נגד הבריטים. אברהם שטרן שהחליט לא להסכים להסכמה כזו פילג את הארגון והקים את הלח"י. בעקבות הפילוג ושאילת המשדרים, השידורים הופסקו לפרק זמן.

בעקבות החדשות על רצח עם באירופה והצרה שחשו יהודי הארץ, חודשה הפעילות. בדצמבר 1942 התחנה תקפה את מדיניות הספר הלבן וקראה לעזרה בין לאומית למען ניצולי השואה.

ב־2 במרץ 1944 מצאו הבריטים משדר בבית אסתר רזיאל־נאור בתל אביב, ועצרו אותה ואת בעלה. האצ"ל תכנן תגובה: ניסיון להשתלט על תחנת השידור הממשלתית ברמאללה נכשל בגלל חוסר מיקרופון.

האצ"ל אסף חלקים מהמחסנים הבריטים ובנה משדרים חדשים ומחזקים. השידורים חודשו באופן סדיר החל מ־12.6.1946. בתחנה עבדו קריינים, טכנאים, אנשי פרסום ואבטחה. משדרים חזקים אפשרו הקשבה גם מחוץ לארץ.

הבריטים פיתחו יחידות מיוחדות לאיתור שידורים, והפעילו הפרעות (ג'אמידינג) באמצעות משדרים חזקים. האצ"ל ענה בעדכון תדרים ובמשדרים קופצים, שעלו וירדו בתדר כדי לעקוף הפרעות. כדי להרתיע את הבריטים, פרסמו אנשי האצ"ל אזהרות תקיפות, שהובילו לכך שהבריטים נמנעו מעימותים מזוינים ישירים.

ב־21.6.1946 שידרה התחנה קריאה לשפות זרות - אנגלית, צרפתית ורוסית - כדי לפנות לקהל הבינלאומי ולעיתונאים. לאחר החלטת האו"ם ב־29 בנובמבר 1947 על סיום המנדט הבריטי, התחנה הגיעה לחשיפה רחבה יותר. בשנה האחרונה שלה הופעלה גם תוכנית לבני נוער ששודרה בימי שישי והכילה חידונים ומערכונים.

השידור האחרון של קול ציון הלוחמת נערך ב־14.5.1948. מנחם בגין נשא נאום בו הודיע על פירוק האצ"ל והפיכתו למפלגה פוליטית, תנועת החרות. התחנה שינתה שם ל"קול החרות" ושידרה עוד כמה חודשים. אחד השידורים הבולטים לאחר מכן היה נאום "אלטלנה" של בגין ב־22.6.1948. השידור האחרון של קול החרות התקיים ב־17.9.1948.

קול ציון הלוחמת הייתה תחנת רדיו סודית של האצ"ל. זו הייתה תחנת הרדיו המחתרתית הראשונה בארץ.

השידורים החלו ב־2 במרץ 1939. המשדר היה קטן ונשיא, לפעמים בתוך מזוודה. כדי לא להיתפס הבריטים, שידרו זמן קצר ומכל מקום אחר.

האצ"ל רצה לדבר אל העם היהודי בארץ. הוא הקים תחנה סודית כדי להסביר מדוע לא לקבל את מדיניות הבריטים.

ניסו להפעיל משדר בירושלים. המשדר הוא מכשיר ששולח גלי רדיו. בהתחלה היו בעיות, אבל אחרי כמה ניסיונות הועבר השידור לתל אביב.

השידורים הכילו חדשות והודעות מהאצ"ל. המאזינים קיבלו מידע באמצעות כרוזים. הציבור התחיל להקשיב יותר ויותר.

כשפרצה המלחמה, חלק מפעילי האצ"ל הפסיקו לשדר. חלקי הארגון נפרדו וזה עצר את השידורים לזמן מה.

בשנת 1942 שמעו על הזוועות באירופה. התחנה קראה לעזרה הבינלאומית ועבדה חזק יותר. ב־4 בפברואר 1944 שודרה הכרזת המרד נגד הבריטים.

ב־2 במרץ 1944 מצאו הבריטים משדר בבית של אסתר רזיאל־נאור. היא נעצרת ובעלה נשלח לכלא.

האצ"ל בנה משדרים חדשים מחלקים שאספו. מאז 12.6.1946 התחנה חזרה לפעול בקביעות. המשדרים היו חזקים ועקפו הפרעות.

הבריטים ניסו להפריע לשידורים על ידי שידור רעשים. כדי להמנע מהפרעות, המשדרים של האצ"ל עברו מתדר לתדר.

ב־21.6.1946 התוודעו לעולם לשידורים בשפות שונות. לאחר החלטת האו"ם ב־29.11.1947 התחנה פעלה חזק יותר.

השידור האחרון של קול ציון הלוחמת נערך ב־14.5.1948. מנחם בגין הודיע על הפיכת האצ"ל למפלגה פוליטית. התחנה שינתה שם ל"קול החרות" ושידרה עוד כמה חודשים בלבד.