קולה (יישוב)

קוּלָה (בערבית: قولة; בטורקית: Kule, "מגדל") היה כפר ערבי בגבול השפלה ולרגלי הרי יהודה, כ-10 ק"מ מצפון־מזרח ללוד. הכפר עמד בגובה 125 מטר מעל פני הים ושייך לנפת רמלה במחוז לוד (1945). תושביו נטשו אותו במהלך מלחמת העצמאות לאחר קרבות קשים. חלק מבנייניו נהרסו ובמקומו ניטע יער קולה על ידי הקרן הקיימת לישראל. בין ילידי הכפר היה חסן סלאמה, ממנהיגי המרד הערבי הגדול, ובנו עלי חסן סלאמה, ששמו נקשר באירוע אלים באולימפיאדת מינכן.

בשטח הכפר נמצאת בריכת אגירה ביזנטית בעומק כ-2.5 מטרים. בשנת 1181 הקימו אבירים ממסדר ההוספיטלרים מרכז מנהלי שכלל מגדל ומבנה מקומר. הכפר נבנה על שרידים צלבניים. מסגד הקהילה הוקם סמוך לשרידי המגדל. במסמכים משנת 1596 נרשמו כ-380 תושבים, רובם מוסלמים שעבדו בחקלאות. במפקד המנדט הבריטי של 1931 נמנו כ-697 תושבים.

אזור קולה נכלל בשטח שיועד למדינה ערבית לפי החלטת האו"ם ב-29.11.1947. לאחר ההחלטה יצאו לוחמים מהכפר להשתתף בעימותים עם היישוב היהודי, ובהם חסן סלאמה.
ב-10 ביולי 1948, עם תחילת "מבצע דני", מבצע צבאי של צה"ל לכיבוש רמלה ולוד, נכבשו מספר כפרים באזור. קולה נכבשה תחילה על ידי כוחות חטיבת אלכסנדרוני באותו יום, ואנשי הכפר ובראשם לוחמים מקומיים ברחו אחרי כישלון ההגנה.
ב-15 ביולי לכבוש את קולה תפס גדוד 1 של הלגיון הערבי (צבא עבר הירדן), והקרב גרם לאבדות לחטיבת אלכסנדרוני. המצב השתנה מספר פעמים, ובסופו של דבר נכבש הכפר סופית ב-18 ביולי על ידי חטיבת אלכסנדרוני עם תמיכת יחידות טנקים.
ישנה אי־התאמה במספר הנופלים בקרבות: ענף ההיסטוריה בצה"ל מדווח על 32 הרוגים, בעוד שמצבת הזיכרון במקום מציינת 31 שמות.

קיים סיכוי שמבני הכפר נהרסו לאחר בקשה שהגיש דוד בן־גוריון ב-13.9.1948 לוועדת השרים לענייני הרכוש הנטוש. ב-2.7.1950 הוקמה בשטח מעברת גבעת כ"ח לזכר 28 חיילים שנפלו בקרב. המעברה הועברה זמן קצר לאחר מכן כשני ק"מ מערבה והפכה למושב גבעת כ"ח.

כיום השטח מהווה פארק קק"ל ויער קולה. ביער עדיין רואים שרידי הכפר: בתים, בורות מים, מגדל צלבני, מסגד, מבנה מקושת ובריכת אגירה. יש גם חווה חקלאית. בגבעת כ"ח ניצבת אנדרטת זיכרון לחללי חטיבת אלכסנדרוני, בגובה 6.6 מטרים. מדרום לפארק, מעבר לכביש 465, הוקמה אנדרטת זיכרון לעוצבת "אגרוף ורומח" לזכר חללי חטיבה 27.

קולה (שם בערבית: قولة) היה כפר ערבי. כפר הוא מקום שבו אנשים גרו ועבדו.
הכפר היה ליד לוד, על הר גבוה במעט מעל הים.
אחרי מלחמת העצמאות תושבי הכפר עזבו. הבתים נהרסו מאוחר יותר.
על המקום ניטע יער שנקרא "יער קולה".

בקולה נמצאת בריכה ישנה לביצורים. הבריכה נוצרה בתקופה ביזנטית.
בשנת 1181 אבירים בנו מגדל ומבנה מקומר במקומות אלה. הכפר נבנה על שרידים ישנים אלה.
ב-1596 חיו בכפר כ-380 איש. רובם היו מוסלמים ועבדו בחקלאות.
ב-1931 המנדט הבריטי (התקופה שבה בריטים שלטו בארץ) ספר שיש שם כ-697 אנשים.

ב-1947 הוחלט על חלוקת הארץ בידי האו"ם. אחרי זה פרצו לחימה ונלחמו גם לוחמים מקולה.
ב-10 ביולי 1948 צה"ל ערך את "מבצע דני". זה היה מבצע צבאי שנועד לכבוש ערים וכפרים.
קולה נכבשה ואז התושבים ברחו. בשבועות הבאים הכפר עבר ידי שוב לידיים שונות.
בסוף, ב-18 ביולי הכפר נכבש סופית על ידי כוחות ישראל.
יש חוסר ודאות לגבי מספר הנופלים: יש שמות של 31 אנשים על המצבה, אבל נתונים אחרים אומרים 32.

כיום יש פארק ויער במקום. אפשר עדיין לראות שרידים של הבתים והמסגד.
יש גם אנדרטה לזכר הלוחמים הניצבת על גבעת כ"ח.
עוד אנדרטה עומדת מדרום לכביש לזכר חיילים אחרים.

חסן סלאמה היה מנהיג מוכר מהכפר. שמו ובני משפחתו קשורים גם באירועים קשים בחברה הבינלאומית.