כנסיית הקבר

כנסיית הקבר, הנמצאת ברובע הנוצרי של העיר העתיקה בירושלים, מזוהה על-ידי רוב המסורות הנוצריות כמקום בו נצלב, נקבר וקם לתחייה ישו. הכנסייה עומדת בקצה הויה דולורוזה, הדרך המיוחסת לנסיעותיו האחרונות של ישו.

על-פי המסורת, גבעת הגולגולתא בתוך הכנסייה היא אתר הצליבה, ובאזור נמצא קבר חצוב שבו נטמן ישו. הזיהוי המסורתי של האתר מיוחס להלנה, אם הקיסר קונסטנטינוס, שביקרה בירושלים במאה ה-4 והורתה להקים במקום כנסייה. יש עדויות ארכאולוגיות ותיעוד היסטורי התומכים בזיהוי זה, אך חלק מהחוקרים וזרמים פרוטסטנטיים מציעים חלופות, למשל את "גן הקבר" שמצפון לכנסייה.

האתר שימש בעבר מחצבה וקבר חצוב. במחצבות כאלה נקברו אנשים בתקופת בית שני, ועל כן האתר כנראה היה מחוץ לחומת העיר בתקופתו של ישו.

במאה ה-4 הוקמה בזיליקה גדולה לציון המקום. המבנה הביזנטי כלל בזיליקה רחבה, חצר פתוחה ורוטונדה (אולם עגול) סביב האדיקולה, המבנה הקטן שמקיף את הקבר. הכנסייה חזרה ושופצה בתקופה זו ובמאות הבאות.

הכנסייה נהרסה כמעט כליל בכיבוש הפרסי של 614, ושוקמה מאוחר יותר. כאשר הערבים כבשו את ירושלים במאה ה-7, הם בדרך כלל לא הרסו את הכנסייה. המסורת מספרת שעומר בן אל-ח'טאב קיים תפילה לכבודה מחוץ לפתח, כדי לא לוודא שייכנסו סכסוכים על המקום.

הצלבנים שיפצו ופיארו את הכנסייה במאה ה-12. לאחר כיבוש ירושלים על-ידי צלאח א-דין ב-1187, הוחלט להשאיר את הכנסייה בתפקוד ומפתחותיה הועברו למשפחות מוסלמיות מסוימות. בתקופה הממלוכית הוטלו הגבלות על שיפוצים לנוצרים.

במאה ה-19 הכנסייה הייתה מדורדרת, אירעו שרפות ורעידות אדמה שפגעו במבנה, אך גם נערכו שיפוצים. הממשל העות'מאני שמר על הסטטוס קוו בין הקהילות הדתיות.

ברעידת אדמה ב-1927 נפגע המבנה, ובמאה ה-20 נערכו חפירות ושימור. שיפוצים משמעותיים בוצעו החל משנות ה-60 תחת שלטון ירדן.

לאחר 1967 התקיימו עבודות שחזור נוספות. בשנים 2016, 2017 בוצע שיקום מקיף של האדיקולה על-פי הסכמה בין הגורמים העיקריים. בשנים האחרונות נמשכים שיפוצים שמגלים שכבות ארכאולוגיות מתקופות ביזנטית וצלבנית.

הכנסייה שמורכבת בעיקר מהבנייה הצלבנית כוללת את תחנות ויה דולורוזה האחרונות ואת אתרים מרכזיים כמו אבן המשיחה (האבן שעליה לפי המסורת הונחה גופת ישו), סלע הגולגולתא וקבר ישו. האדיקולה היא המבנה הקטן שבמרכז הרוטונדה ומכסה את הקבר.

הרוטונדה היא אולם עגול שבמרכזו נמצא הקבר. האדיקולה מחולקת לקפלת המלאך, מקום המפגש עם המלאך בסיפור התחייה, ולחדר הקבר עצמו. הקבר מכוסה לוח שיש, ומאחוריו מנורות של הקהילות השונות.

השליטה והניהול של הכנסייה מחולקים בין שלוש העדות העיקריות: היוונים האורתודוקסים, הארמנים והפרנציסקנים (הקתולים). יש גם קהילות נוספות כמו הקופטים, הסורים והאתיופים. הסטטוס קוו, שנקבע במרוצת התקופות, מגדיר מי מנהל טקסים ובאילו אזורים.

טקס האש הקדושה בשבת האור (חג הפסחא האורתודוקסי) הוא אירוע מרכזי שמושך עולי רגל. במהלך הטקס, לפי המסורת, יורדת "האש" מקברו של ישו והופצת למאמינים. טקסים אחרים ופעילות ליטורגית נערכים בחצר ובקפלות בהתאם לסדרי הקהילות.

כנסיית הקבר שימשה מודל לעיצובים של כנסיות ומנזרים ברחבי אירופה. היא נשארה מוקד עלייה לרגל לנוצרים מכל העולם במשך מאות שנים.

הכנסייה ממשיכה להיות מקום קדוש, אתר היסטורי ואתגר ניהולי של כמה קהילות דתיות. היא מהווה גם מוקד לחפירות ושימור ארכיאולוגי.

כנסיית הקבר נמצאת בעיר העתיקה בירושלים. רוב הנוצרים רואים בה את המקום שבו נצלב, נקבר וקם לתחייה ישו.

המסורת אומרת שהגולגולתא נמצאת בתוך הכנסייה, ושם היה הקבר הרוקן של ישו. לפני כאלף וחמש מאות שנים הלנה, אמו של קיסר רומי, סימנה את המקום ובנתה שם כנסייה.

הרבה פעמים הכנסייה נבנתה ושופצה. היא נהרסה, שוקמה, והצלבנים שיפצו אותה במאה ה-12. אחרי כיבוש ירושלים נמסרו מפתחות הכנסייה לשתי משפחות מוסלמיות שהן עדיין שומרות עליהם.

בראשה יש אולם עגול גדול הנקרא רוטונדה. במרכז עומדת האדיקולה, מבנה קטן שמכסה את הקבר. ליד הכניסה יש את אבן המשיחה, שעליה לפי המסורת השכיבו את גופת ישו.

הכנסייה משותפת לכמה קהילות נוצריות. בכל שנה בפסחא יש טקס חשוב שנקרא "טקס האש הקדושה". אז מאמינים שמקבלים אש מיוחדת מהאדיקולה.

מאז המאה העשרים שיפצו את הכנסייה מספר פעמים. עבודות שימור גדולות נעשו ב-2016, 2017. אנשים מכל העולם עדיין באים לכאן להתפלל ולהסתכל על המקומות הקדושים.