קולכיס

קוֹלֶכִיס (בגאורגית: კოლხეთი, ביוונית עתיקה: Κολχίς) היה ישות גאורגית קדומה לחופי הים השחור, המוכרת גם בשם האגריסי. היא נחשבת לאחת הישותות הגאורגיות הראשונות, שתרמו להתפתחות הממלכה והאומה הגאורגית המאוחרת.

השם היווני קולכיס נזכר ביצירות מוקדמות, אך מקור השם עשוי לנבוע מהמילה Qulḫa בשפה האוררטית. הנהר המרכזי באזור היה הפאסיס (כיום ריוני), והערים החשובות כללו דיוסקוריוס (סוחומי), פאסיס (פותי) וכותאיסי (כותאיסי).


אזור קולכיס נמצא בין מדרונות הקווקז הגדול והקווקז הקטן, כשהמרכז הוא המישור הקולחתי שבין סוחומי לכובולתי. רוב השטח נמוך יחסית, כ־20 מטר מעל פני הים. בקולכיס יש מגוון צמחים ובעלי חיים אנדמיים, כמו רודודנדרונים, סלמנדרות קווקזיות, סוגי לטאות נדירים, פתן קווקזי ונברן שלג קווקזי.



בקוֹלֶכִיס התקיימה תרבות ברונזה מפותחת, הקשורה לתרבות הקובאנית. כבר בסוף האלף השני לפנה"ס נרשמו יישובי ערים ומיומנויות מתכת מתקדמות. האזור היה עשיר במשאבים, זהב, ברזל, עצים ודבש, ויצא אותם, בין השאר, לערי יוון.

בתוך קולכיס חיו שבטים קרובים אך מובחנים דוברי שפות כרתווליות (Kartvelian). מן השבטים הבולטים היו המקרונים, הלאזים ואבחזים (אבחזיה), וכן הסוואנים שהשפיעו על צאצאי הגאורגים במערב.

היסטוריונים עתיקים כמו הרודוטוס טענו על קשרים עם מצרים, אך טענה זו נדחתה ברוב המחקרים המודרניים.


בסוף התקופה הברונזית והבעת העתיקה התפוררה הממלכה והשטח נכבש חלקית על ידי ממלכות גדולות יותר. במהלך המאה השישית־חמישית לפנה"ס קולכיס שולבה באימפריה האחמנית של פרס. חלק מהשבטים הדרומיים הוכנסו לאחשדרפנות (סאטראפיה, אזור שלטוני בפרס), בעוד שבצפון נדרשו שבטים מסוימים לשלוח בני נוער לחצר הפרסית.

בשנת 400 לפנה"ס התרחשה תבוסה קשה של הקולכים מול קבוצת שכירי חרב יוונים שהגיעה לאזור.


במאה השנייה לפנה"ס מיתרידטס השישי, מלך פונטוס, הרחיב את שליטתו על קולכיס והפיק ממנה תועלת מסחרית ותצמיתה לצי.


הרומאים כבשו חלקים מהחוף, אבל השלטון שלהם נשאר לא יציב. הנצרות החלה להתפשט בקולכיס כבר במאות הראשונות לספירה, ומסורות מקומיות מייחסות את הופעתה לדמויות נוצריות ראשוניות.

בעקבות פירוק ממלכת קולכיס התגבשה במאה הראשונה לפני הספירה ממלכת לאזיקה (לאז), שנודעה גם כאגריסי כשהייתה ואסלית רומית.


מידע על שליטי קולכיס מועט ומקטוע. ידוע כי לאורך ההיסטוריה המוקדמת אזור זה עבר שלטון מקומי ומתמזג עם אימפריות חיצוניות, ושלטונם של מנהיגים מקומיים הוחלף לעיתים בשליטים זרים.

קולכיס הייתה ארץ עתיקה לחוף הים השחור. בגאורגית קוראים לה კოლხეთი. הנהר הגדול בה נקרא פאסיס. היום זה חלק ממערב גאורגיה.


השטח היה מישור לחופי הים, מוקף בהרים. שם גדלים שיחים מיוחדים ועצים יפהפיים. יש בו חיות שלא רואים בשום מקום אחר.


בזמן הברונזה (כמה אלפי שנים לפני הספירה) התפתחו שם ערים ומיומנויות בעיבוד מתכות. האזור היה עשיר בזהב, ברזל ועצים. היו שם שבטים כמו הלאזים והאבחזים.

המיתולוגיה היוונית מכירה את קולכיס כארץ מדיאה ושל גיזת הזהב. בסיפורים הגיעו לשם הארגונאוטים לחפש פריט זהב.

מאוחר יותר קולכיס נכנסה תחת שלטון אימפריות גדולות. בימי המלך מיתרידטס שלטו שם חלק מהזמן. גם הרומאים הגיעו לאזור.

הנצרות התפשטה שם מוקדם, ובסוף התקופה העתיקה נוצרה ממלכה שנקראה לאזיקה או אגריסי.